הילד של בן זוגי לא מוכן לאכול דבר חוץ מג'אנק פוד, לא יודעת אם להתערב

אני גרה עם בן זוגי (גרוש) מעל לחצי שנה ויש לו ילד בן 7 שמגיע פעמיים שלוש בשבוע.
ממה שהבנתי מבן הזוג שלי, כל נושא התזונה של הילד ובכלל בבית לא היה מסודר לעולם, אין ארוחות קבועות/מסודרות ואין אוכל מבושל (גרושתו לא מבשלת כלל).
בכל פעם שהילד נמצא אצלנו מתחילה סאגה של מה אוכלים בערב. אני ובן זוגי אוכלים הכל ואני גם מבשלת, אך הילד תמיד רוצה פיצה או דגנים מתוקים עם חלב או מעדן שוקולד כלשהו. בפירות ובירקות הוא לא מוכן לנגוע, גם גבינות לא ממש הולך אצלו וכל דבר שיוצא מהתנור או מבושל הוא מסרב אפילו לנסות בערב גם אם זה מכיל קצת דברים שהוא כן אוהב. עם זאת כאשר נותנים לו פיצה או כל ג'אנק פוד אחר הוא אוכל בכמויות די גדולות לגילו.
אני לא יודעת עד כמה הרגלי האכילה שלו נובעים מזה שהוא בן 7 וככה ילדים בגילו אוכלים היום לצערי הרב או שזו תוצאה של הרגלי אכילה לקויים שנטמעו בו מגיל צעיר. חשוב לציין גם שאצל אימו לטענתו הוא אוכל בעיקר ג'אנק פוד ומזמינים אוכל מבחוץ או שאוכלים במסעדה (כמו שהיה רגיל לפני שההורים התגרשו) כך שחצי מהזמן אין לנו בכלל שליטה על מה הוא אוכל. בכל מקרה בן זוגי משתגע מזה, הוא אינו מוכן שההרגלים האלה ימשיכו והוא חושש שאם זה יימשך כך בנו יגדל להיות נער שמן. הילד נכון להיום נמצא בטווח העליון של הממוצע מבחינת יחס משקל וגובה, כלומר יש הרבה ילדים בגילו שהרבה יותר רזים ממנו אך הוא בשום פנים ואופן לא שמן, הוא מעט מלא. בן זוגי חושש שהוא הולך בדרך להשמנה. שוב אני אומרת הילד לא שמן אך לדעתי אם ימשיך לאכול כפי שאוכל היום כנראה שככל שיגדל אכן יהיה בעל משקל עודף. אגב, הילד כן פעיל ובעל מרץ (לא ילד בטטה), מוציא הרבה אנרגיה במהלך היום, לכן גם לא ברור לי איך הוא לא ממש רזה גם אם אוכל הרבה ג'אנק.

ואיפה אני בכל הסיפור? האמת אני לא יודעת כמה להתערב. אני כל הזמן חושבת איזה אוכל קצת יותר בריא אבל יותר טעים אפשר להכין לילד והאמת אני כבר מיואשת ואובדת עצות כיוון שהוא מסרב לנסות וכמעט תמיד דורש את הפיצה שלו. כמעט כל ארוחת ערב הופכת לסיוט כיוון שבן זוגי כועס עליו שהוא שוב אוכל ג'אנק ואנחנו תמיד נמצאים בשאלה "אז מה ניתן לו לאכול הערב?" ואז הילד בוכה אם לא מקבל מה שהוא רוצה וזו סיטואציה ממש מבאסת. לפעמים אני מנסה לשכנע אותו רק לטעום משהו חדש ולפעמים הוא מתרצה ומנסה ביס או שניים אך לא מוכן יותר לנסות ונשאר בשלו.
אני באמת לא יודעת כיצד עלי להתנהל בעניין הזה. לי נראה שזו מחלמה אבודה מראש כיוון שחצי מהזמן הוא אוכל מה שבא לו ולבקש ממנו לשנות הרגלים בחצי השני של הזמן בשבוע נראה לי לא מעשי.
מה דעתכם? למישהו יש פיתרון?