היי,
זה פעם ראשונה שאני פורק משהו באינטרנט, אבל זה פשוט כי אין לי אף אחד לדבר איתו.
אני עולה לכיתה יב. לפני כמה חודשים פתאום ראיתי ילדה בבית ספר שקטנה ממני בשנתיים (עולה לכיתה י') וישר התאהבתי בה. היא ממש יפה, היא בדיוק הטעם שלי.
בחודשים האחרונים פשוט לא היה לי אומץ לגשת ולדבר איתה. רק ללכת לידה גרם לי להזיע.
אני לא מפסיק לחשוב עליה, אני כל יום נכנס לפייסבוק שלה (אנחנו חברים בפייסבוק) כדי לראות אם רשמה משהו או העלתה תמונה. קיוויתי שכשנחזור ללימודים, יהיה לי אומץ לדבר איתה.
לפני שבוע הבנתי שהיא כל החופש בחו"ל אצל דודים שלה. ולאחר מכן הבנתי שיש לה שם מישהו שהיא הכירה שם. כל השבוע הם העלו תמונות שלהם לפייסבוק. במצב הזה אני פשוט התרסקתי. הלב שלי עוד שנייה יצא מהמקום. אני יודע שזה גם אשמתי שאני לא הלכתי לדבר איתה אבל פשוט אין לי אומץ. אני יודע שכשנחזור ללימודים אני אנסה לגשת אליה אבל אחטוף רגליים קרות, כמו כל הפעמים הקודמות. אבל אני גם יודע שעד שנה הבאה היא לא תוכל לפגוש אותו (הוא גר בחו"ל). בשבילי גם לדבר עם בחורה זה פרוייקט שלם. אף פעם לא הייתה לי חברה או אפילו ידידה. אין לי כמעט חברים וגם החברים שלי עכשיו הם לא כל כך חברים. אני מפחד שכשאני אכיר מישהי היא תבין שאני בעצם די בודד. שבחופשים הגדולים האחרונים כולל החופש הזה לא עשיתי משהו מיוחד. אמא שלי כל יום באה ושואלת אותי למה אני לא יוצא עם חברים ואני ממציא לה תירוצים, למרות שהסיבה האמיתית היא שאין לי כל כך עם מי לצאת. אני מנסה להכיר אנשים אבל לא מצליח. כבר הרבה זמן אני מנסה להיעזר באינטרנט בעניין של הבדידות ובעניין שלה. אני יודע שעד שאני לא אעשה משהו בפועל, האינטרנט לא יעזור אבל אין לי אומץ.
מה שכתבתי עכשיו הוא יותר על גדר פריקה מפני שאני שומר את זה בבטן זמן רב, אבל אולי אני אמצא פה בכל זאת עזרה.
תודה לכל מי שקרא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות