לא ביקשתי עזרה אחרי ה7/10 כי חשבתי שאני חזקה מספיק אבל לא מסוגלת, מה לעשות?

היי האמת זה פעם ראשונה שאני רושמת באמת מה שקרה לי ב7 לאוקטובר 8 חודשים שאני שותקת לא ניגשתי לבקש עזרה שמרתי בשקט כי חשבתי שאני מספיק חזקה לעבור את זה באותה שבת הנוראית נסעתי לטיול פעם ראשונה ליד מרדכי היה סביבות השעה 7:15 והאוטו שלי נתקע עצרתי בצד הכביש ראיתי רכב מזדה שנוסע במהירות מצפצף ומאחוריו רכב טויטה שטח לבן שזה בעצם היו המחבלים היה ירי אני באותו רגע אולי השגחה פרטית נשכבתי מאחורי המושב האחורי והייתי בטוחה שזה עבריינים או לא יודעת מה ממש נכנסתי להיסטריה ואמרתי אולי אני אסע פשוט יותר מהר והכל יעבור גם לא יעשו לי כלום מה אני קשורה אבל האוטו שלי לא הצליח להתניע הייתי מאוד לחוצה גם ממה שראיתי אני לא יודעת אם אותו אדם חי אני ראיתי בהמשך הדרך את הרכב אני לא העזתי להסתכל ניסיתי לחזור כמה שיותר מהר לבית היה אופנוע מאחורי 2 גברים עם מדים הם ירו וטסתי ברכב כמו שבחיים לא טסתי ואז הם באו לכיוון אחר ומאז אני לא מסוגלת כמעט לישון אני לא יוצאת מהבית התחלתי לעבוד מהבית אני עושה קניות באינטרנט אני יוצאת אחת לחודש לבקר את ההורים שלי אני כל הזמן בסיוטים אני מתכננת תרחישים שאם יבואו מחבלים מה לעשות אני עם גז פלפל עם סכינים ליד הדלת באופן קבוע תמיד מתכננת דרכי מילוט לרדת מהמרפסת לקומה מתחת כי בטוח כבר נכנסו לקומה ו״טיהרו״ אותה כשאני יוצאת מהבית אני עם מסתכלת לכל מקום רק מחפשת במידה ואם יש מחבלים מה אני עושה לאיפה אני פה איך אני נשמרת אני ישנה בסך הכל 4 שעות בלילה ובעיקר מכדורי שינה של אבא שלי שלקחתי ממנו בלי שידע ולוקחת חצי כדור בשביל שאם יקרה משהו אני אשמע ניסיתי להוציא רישיון נשק אבל בגלל ששוחררתי מהצבא בזמן השירות לא נתנו לי כשאני שומעת סירנה של אמבולנס משטרה אני נכנסת להתקף אני חושבת שאני עוברת אחת ליום התקף חרדה יש לי פתאום קשיי נשימה כאבים בחזה אני מתחילה לרעוד להרגיש חום קשה לי כבר להתמודד עם זה אני לא יודעת מה לעשות למי לפנות אני מפחדת לפנות למישהו ואז יגידו לי למה רק עכשיו פנית או שאת שקרנית ואני לא מסוגלת להתמודד עם זה אני צעירה אני הייתי מאורסת לפני זה אני עזבתי את הבן זוג שלי אני חיה לבד עם הכלב שלי אני אפילו לא מטיילת איתו אני מזמינה דוגווקר 3 פעמים ביום אני לא מסוגלת לצאת כל יציאה מהבית אני מרגישה שאני בסכנה אני מרגישה שאני לא רוצה להמשיך לחיות ככה אני לא יודעת למי לפנות ומה לעשות