אני שונאת את עצמי. אני לא יכולה לתאר עד כמה. אני נגעלת מהגוף שלי, אני שונאת את כל החיצוניות הפנימיות שלי. אני מרגישה כל הזמן שונה ומוזרה, ואני לא מסוגלת להסתכל במראה מבלי לשנוא כל דבר שאני רוצה. אני שונאת את האופי שלי, את הסגנון דיבור שלי, את הנראות שלי, בנוסף אני עם הפרעות אכילה ותולשת שיער משנאה.
אבל, דווקא שאני מול אנשים, שוב, לא בהכרח כולם, אבל קבוצה לא מבוטלת של אנשים שאני מרגישה ממש טובה מהם. כאילו, ממש תחושת עליונות מעליהם, כי כאילו פשוט אני יותר טובה מהם, ושוב, שאני נמצאת לבד עם עצמי אני בוכה ושונאת ומדוכדכת מעצמי
שאני אדבר עם אנשים אני לרוב אתנצל, אבקש סליחה, ארגיש רגשות אשם על דברים שאמרתי או איך שהתנהגתי גם אם לכאורה לא עשיתי משהו רע, כמו מין אובססיה כזאת לרצות את כולם, שחלילה משהו לא יכעס עלי,
אני מדבר עם אנשים ולרוב הם ישימו לב שאני מאוד מזלזלת וצינית כלפי עצמי, ופשוט מידי פעם קופץ לי משפטים מתנשאים ברמות על איזה בחורה מוצלחת אני, וכמה שאני נדירה ומלאה ברגישות ובחוכמה, ואיך הם יצליחו להתמודד לאורך זמן עם הבחורה המושלמת שאני
אני לא יודעת כבר, לא תמיד אני באמת מתכונת לזה אבל זה עדין תמיד מכניס אותי לתסבוכות
אני באמת שונאת את עצמי וזה לא דבר שאני מתגאה בו, אבל זה מרגיש לי ממש הפכים ואני רוצה לשמוע אם עוד משהו מכיר את זה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025