היי לכולם, אומנם הכותרת לא מתייחסת לשאלה שלי ישירות אבל בעקיפין היא רלוונטית על מנת להבין את שורש הדילמה שלי.
לפני כ5 שעות, הכרתי בחור ישיבה חמוד שנסע כמוני לכיוון ירושלים בתחנה מרכזית ראשון. הוא הציע שאבוא איתו לקו אוטובוס אחר כי הקו שחיכינו לו לא פעיל במוצאש מלבד שעה מסוימת, כשעלינו הוא הסביר לי שהקו הזה עושה סיבובים עובר ברמלה ועוד.. והציע שנעביר את הזמן נסיעה ונהנה, ואני בשיא התמימות האמנתי והתיישבתי לידו במרחק כיסא אחד. ופתחנו בשיחה מאיפה אנחנו ומה אנחנו מחפשים בירושלים, וזו הייתה השיחה הכי סוחפת שהייתה לי עם אדם אי פעם, וכל חשיבה רעיון שהוא העלה או שאני העליתי גרמו לי לראות את עצמי בעיניים, ממש ראיתי אותו רואה אותי. והיה לי הזוי כי אנחנו באים מעולמות שונים אבל התפיסת עולם היא די דומה במהות שלה, הרגשתי שהוא משלים אותי שהוא הקול שאני נושאת איתי כבר שנים בתוכי, ממש יכולתי להמשיך לדבר איתו שעות מבלי להשים לב למקום ולזמן. בסוף הגענו למרכזית והוא שאל אותי איך אני מתכננת להמשיך הלאה מכאן והסברתי לו שיש לי קו אחרון, והוא נפרד ממני בדרישת שבוע טוב ואני החזרתי ופשוט נפרדו דרכינו מבלי שהחלפנו מספרי טלפון, אני לא יודעת עד כמה זה נהוג בחברה הדתית אבל הוא לא ביקש את המספר שלי וגם במהלך כל השיחה לא שאלנו אחד את השנייה פרטים זהותיים כמו שם גיל מצב אישי וכו.. אז השאלה שלי היא כזו, האם זה שהוא לא שאל לגבי מספר הטלפון שלי משמעו שהוא לא היה בעניין? או שהוא מכיר בדרך כזו? או שהוא פשוט נכנס לשיחה מעניינת עם בחורה וזהו אין מעבר לכך משמעות עבורו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות