מאוד קשה לי להחליט החלטות, ויש בי הרבה ספקות בתוך עצמי. וזה קורה לי שאחרי שאני כבר מחליטה החלטה, שזה אחרי הרבה התלבטות וחשיבה לעומק על כל הצדדים, פתאום עולה בי חרטה, לפעמים מיד אחרי ולפעמים כמה זמן אחרי ההחלטה. אני מוצאת את עצמי חושבת יותר מידי על החלטות שכבר התקבלו שאי אפשר לשנות. זה מתיש אותי אבל אני לא יודעת איך להפסיק להיות עם חשיבת יתר. יש בי הרגשה כאילו יש מציאות 'מושלמת' שאמורה להתרחש אם רק אדע לבחור נכון, וכשהשלמות שאני מבקשת לא פוגשת את המציאות, אני מרגישה תחושת חוסר משמעות וייאוש. אני רוצה להגשים את עצמי בצורה המלאה ופוחדת לפעול בצורה לא מושלמת. אני רוצה להתמסר לכל החלטה ולפעול בתוך הבחירה שלי באופן מלא, אבל בגלל שאני חושבת כל כך הרבה על הבחירה השנייה, אני לא מסוגלת להתמסר ואז אני מרגישה כאילו הבחירה שהתקבלה היא לא הבחירה הנכונה כי אני לא ממש שם ולא מצליחה להנות ממנה. כי אני חושבת 'מה היה אם היה אחרת'. ויש לי הרבה תחושה של אשמה מזה, תחושה של חוסר אונים, שמשהו לא בסדר בי בזה שאני לא יודעת לבחור ולא מסוגלת להבין מה אני באמת רוצה, תחושה שאני מעיקה על הסביבה עם ההתלבטויות שלי. אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב על זה שטעיתי ואני מלקה את עצמי על זה ויש לי ביקורת על עצמי, אני יודעת שזה לא טוב ושאני צריכה להפסיק לחשוב על זה ולהפסיק להיות עם ביקורת ואשמה, אבל אני לא מצליחה. איך להתמודד עם זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות