מרגיש שמוקסמת ממנו בצורה חריגה, יכול להיות שאני סתם רגיש מדיי ולא נותן בה אמון?

חברתי בת 43 ואני בן 45, יוצאים כ7 חודשים. מספר שבועות לפני שהכרתי אותה, היא הכירה בחור הומו שנשוי לגבר כבר 8 שנים. הבחור, יש לציין, צעיר ממנה בכ8 שנים.
באחת הפעמים ציינתי בפניה שלדעתי היא ממש מוקסמת ממנו בצורה חריגה ושאלתי לפשר הדבר. היא הודתה שהיא אוהבת אותו, אך לא אמרה באיזה אופן, וטרחה לציין שאם הוא לא היה הומו, הייתה לי תחרות קשה איתו.
חשבתי שמדובר רק בדברים בעלמא ושכחתי מזה.
כשביקרנו בישראל היא ניסתה להיפגש איתו מספר פעמים. ואכן נפגשנו שלושתנו פעמיים. בפעם השלישית הוא סירב לבקשתה להיפגש שוב בטענה שהוא רוצה לבלות את הזמן עם משפחתו לפני שהוא חוזר לחו"ל, היכן שאנו מתגוררים, והיכן שהיא פוגשת אותו באופן תדיר במסגרת עבודה ובמסגרת חברתית.
חשוב לציין שהוא התגורר אצל משפחתו והיה בחברתם כל הזמן. את התירוץ שלו היא קיבלה והבינה, ואני לעומת זאת, על מנת לבלות איתה כמה שיותר בקושי פגשתי משפחה וחברים.
הרצון שלה לפגוש אותו היה לי ברור. התדירות שהיא שאפה לראות אותו ועוד מכר הומו שלו שהיא בקושי מכירה מאוד הפריעה לי. לא העליתי את הנושא במהלך הטיול על מנת שלא לפגוע בטיול וחשבתי שאולי אני קצת מגזים כי בסופו של דבר כשהיינו ביחד נהנינו בטירוף.

כשחזרנו הביתה היא יצאה לאחר מספר למסיבה עם אותו בחור ובעלו ולי לא התחשק להצטרף. באותו לילה היא לא טרחה לכתוב לי לילה טוב כמו שאנחנו נוהגים. הדבר מאוד הפריע לי, כי נוצרה לי התחושה שבאותו ערב לא עניינתי אותה.
עוד פרט מעניין, אותו בחור ציין שבעברו הייתה לו מערכת יחסים עם אישה או נשים. יכול להיות שאני מגזים אבל הייתה לי תחושה שחברתי אהבה לשמוע על כך כאשר שוחחנו על כך.
לפני מספר לילות בעודני חושב על העניין בכובד ראש ומתייסר במקביל, כתבתי לה הודעה רגשית שבה אני מודיע לה שאנחנו לא מתאימים. אני מודע לזה שזה לא היה נכון לעשות. היא לא טרחה אפילו לשאול מה קרה וציינה שאין לה כוח להילחם עבור מערכת היחסים הזאת למרות שרק פעם אחת רבנו.
חברתי כתבה לי שאני מדמיין את הדברים ואין שום בסיס להאשמות שלי כלפיה, וכשהיא עם חברים היא לא תמיד בודקת את הנייד. מעבר לכך היא טוענת שהיא אוהבת אנשים שונים בצורות שונות, מה שכמובן ברור גם לי. אבל המעשים שלה והאובססיה שלה לפגוש את אותו אדם, לפחות בטיול, היו מאוד מוחשיים בעבורי.
היא טוענת שהיא לא יכולה להעניק לי מה שאני מצפה ממנה. כנראה שהיא לא מבינה שאני מצפה לקצת יחס גם כשאני לא לידה.
לא משהו אובססיבי אבל "הורדת דרג היחסים" לאחר טיול ראשון ומאוד אינטנסיבי שבו היינו ביחד 24 שעות ביממה, לכדי כך שאפילו הודעת לילה טוב פעמיים היא לא טרחה לשלוח לי. באחת ההודעות האחרונות שלה היא כתבה לי שבעקבות האשמות חסרות הבסיס שהעליתי, רגשות האהבה שהיא התחילה להרגיש כלפיי לאחרונה נהרסו לגמרי.
כשהתאשפזתי מספר ימים בבית חולים היא לא טרחה לבוא לבקר אותי ואנני בטוח שהיא יודעת איפה התאשפזתי. על טענה זו היא לא ענתה.

הסיטואציה כרגע היא מאוד כואבת.
בסך הכל רציתי להרגיש נאהב, כמובן מבלי להתנות דברים מצידי ועם נתינת מרחב הגון וראוי.
כמובן שאני נותן אהבה מעומק ליבי ומתגעגע אליה כמעט כל רגע.
תחושה שלדעתי לא סימטרית.

יכול להיות שאני סתם רגיש מדי ולא נותן בה אמון מלא? או שמא היה גם מצידה במידה מסוימת טעם לפגם והיא הייתה יכולה להראות יותר רגישות?בימים הקרובים אנחנו אמורים להיפגש אחרי נתק מוחלט וכואב מאוד של מספר ימים. הייתי מאוד שמח לשמוע את דעתכם.