שלום לכולם,
אני בת 26 ועתידה לסיים תואר בשנה הבאה. קיבלתי הצעת עבודה, כך שאוכל להתחיל לעבוד כבר לפני שאני מסיימת את התואר. הסכמתי להצעה, ועכשיו יש לי הרבה מחשבות שאני חייבת להתחרט, ושזה מוקדם, ושזו טעות. בגדול אני מרגישה שאני חייבת הפסקה מהחיים, כי הכול פשוט קורה כל כך מהר. בנוסף לכך, אני מרגישה הרבה חרטה על דברים שפספסתי. לא היה לי את הטיול אחרי צבא שרציתי, אני לא מרגישה שביליתי את הזמן שלי כמו שכל חייל משוחרר אחר עושה אחרי הצבא. אני מרגישה שלהתחיל לעבוד "בעבודה של גדולים" לפני שעשיתי טיול אחרי צבא ובכללי ביליתי ונהנתי עשויה להיות טעות. באופן כללי אני לא יוצאת הרבה לבלות, ואין לי הרבה חברים. ההורים שלי מאוד לוחצים, ולחצו עלי להתחיל את התואר, מבלי שעשיתי דברים שרציתי לעשות, כמו לטייל, לעשות מועדפת וכאלה, דברים שאולי היו גורמים לי להכיר חברים, להתפתח, להשתנות. יש לי המון חרטות על כך, וכל הזמן אני חושבת איך אפשר לשנות דברים ולשפר. כל זה יחד גורם לי לתחושה שאני חייבת לעצור, חייבת הפסקה מהחיים כדי להבין מה אני עושה.
עוד מישהו מרגיש ככה? התחושה הזאת מתישהו מפסיקה?
תודה לכל מי שקרא עד כאן
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות