אני בת 18, נמצאת במלש״ביות לפני צבא כבר כמעט שנה ומתגייסת במאי שזה גיוס מאוד מאוחר. הכרתי את בן זוג שלי כשהוא גם היה מלש״ב איתי והוא התגייס בפברואר ומאז אנחנו מתראים לעיתים רחוקות. רוב החברים שלי התגייסו, רובם בקורסים, והאחרים בתקופת מבחנים באוניברסיטה ככה שאין לי הרבה אנשים להפגש איתם. אני משתדלת להיות מאוד פעילה... לומדת גרמנית בקורס, עובדת בשתי עבודות, מנגנת עם חברים, אבל אני שונאת את החיים שלי.
הייתי רגילה להיות במצב הזה עם חבר שלי אבל אחרי שהוא התגייס אני נשארת מאחור, ואפילו לא יכולה לקבל ממנו ממש תמיכה כי הוא לא זמין. רק חברה אחת שלי יכולה להפגש איתי ואני מרגישה עלייה נטל. אני מפחדת פחד מוות לפני כל משמרת של העבודה, ומפחדת מהגיוס שעוד פעם גם הרגיש פיתרון קסם להכל ועכשיו סתם מעיק.
אני מחכה להתגייס, אבל מרגישה שזה לא יפתור כלום. אני בוכה כל יום מלאה בחרדה וגעגועים ואני לא אוהבת לחיות. אשמח לעזרה ועצות, מה אפשר לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות