האמת אני לא מאמין שאני כותב את זה, אבל הגעתי למצב שאני פשוט אובד עצות..לפני בערך שנתיים הכרתי בחורה ממש מדהימה, הייתי בקטע שלה מהרגע הראשון והיא באמת הייתה כל מה שחיפשתי בבחורה. הלך לנו טוב ונהיינו זוג רציני, עברנו לגור ביחד בשלב יחסית מוקדם בקשר תמיד היה לנו חיבור טוב אבל לא ציפיתי שדברים יתפתחו למקום שהם היום.
בקצרה בחיים לא חשבתי שאני אחווה אלימות בבית
בהתחלה לא הסתכלתי על זה כעל משהו אלים, חשבתי שזה חלק מהאישיות שלה
אני מאוד רגיש לדגדוגים, והיא מצידה, מנצלת את זה ברגעים הקשים שלנו. זה התחיל כחוויה נורמטיבית של דגדוג עדין והומוריסטי בין זוג נורמלי והתדרדר לאקט של שנאה וכעס מצידה. בכל פעם שאנחנו מתווכחים, או שהיא כועסת עליי, אני חוטף התפרצות זעם מלווה בדגדוגים שמביא אותי לקצה גבול היכולת. בפעם האחרונה, היא דיגדגה אותי 20 דקות רצוף בכפות הרגליים רק כי שכחתי לשטוף כלים או לנקות כמו שהיא אוהבת או דברים כאלה.
השיא של כל זה מה שגרם לי לכתוב פה התרחש באירוע יום ההולדת של האחיינית שלה.
הבאנו בלונים ומתנה, ובדרך מהאוטו לבית הבלונים בטעות ברחו לי מהיד.
היא לא קלטה את זה עד שנכנסנו למקום, וברגע שהיא קלטה את זה.. היא דחפה אותי על אחת הספות והתחילה לדגדג אותי בלי הפסקה תוך כדי שהיא צועקת עליי כמה שאני אפס וכלומניק ולא מצליח לעשות כלום. ברור לי שמדובר פה בהתנהלות שגויה מצידה, ומצד שני... האם על זה מפרקים זוגיות?
חברים שלי יודעים וגם שיתפתי חלק מהמשפחה שלי, אבל הבחורה הזאת ממש חשובה לי
כאילו, יש בה הכל מושלם, חוץ מזה שהיא אובססיבית לאקטים אלימים של דגדוג
ואני שואל את עצמי בעצם איפה נחצה הקו?
אני אשמח לשמוע את דעתכם , תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות