אובחנתי כאוטיסטית לפני 17 שנים ועד היום לא השלמתי עם זה , למדתי בכיתת חינוך מיוחד וכל השנים סבלתי מזלזול באינטליגנציה ורק שמעתי על כמה שאני נחשבת להמוגבלת והשונה וכמה שיש אינסוף דברים שהאנשים הרגילים יכולים לעשות ואנחנו האוטיסטים לא , כל דבר קטן אצלי שרצו למצוא לו סיבה אמרו ״זה בגלל שהיא ברצף האוטיסטי ואלה התסמינים״
מאז התיכון החלטתי לא להתקרב בחיים יותר לשום מקום שהוא במיוחד לאנשים באבחנה הזאת , לא הסכמתי יותר ללכת למקום שבו ידעו שאובחנתי בדבר הזה וינסו לתת לי יחס מיוחד ותנאים מיוחדים לפי כל הסטריאוטיפים וההכללות .
אני מאוד סובלת מבדידות ופעם גם החלום שלי היה להקים משפחה , הציעו לי כבר המון פעמים ללכת לפעילויות חברתיות של אנשים ״כמוני״ ולנסות להכיר בחור שהוא ״כמוני״ בטענה שבין האנשים ברצף האוטיסטי יש תכונות משותפות והבנה הדדית מיוחדת ויכולת להתחבר אחד לשני ממש בקלות
ובתור מישהי שבעצמה מאובחנת בזה והכירה עוד אנשים כאלה אני יודעת שכל זה לא נכון אפילו לא בקצת אין בזה אפילו לא קמצוץ של אמת וזה מרתיח אותי שחושבים ככה ,
ובכל זאת דווקא מרוב כל הפעמים ששמעתי את ההמלצות להכניס לחיים שלי אנשים שהם ״כמוני״ אני דווקא לא רוצה שום קשר אליהם . עם כמה שקשה לי לסבול מהבדידות כמה שקשה לי לקבל את זה שנגזר עליי להיות רווקה לכל החיים זה עדיף בשבילי..
לא משנה כמה אני אסבול אני לא אלך להכיר אנשים שאובחנו בזה גם
אני לא סובלת את איך שמסתכלים עלינו כקבוצה ,כקהילה , קוראים לנו ״החברה׳ על הרצף״
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות