כן, בארץ אין עתיד ובחו"ל יותר טוב
איכשהו מאז ומתמיד הרגשתי שאני לא מתחבר למדינה, ובעיקר לאנשים בה, ותמיד אמרתי לעצמי שאחרי הצבא אני בורח מפה. והנה הגיע הרגע שאני אחרי הצבא ובאמת אני רוצה לעזוב ולנסוע למקום אחר בו אני יכול להרגיש חופשי ולא לפחד שאיזה טרקטור יהפוך אותי אם אני נוסע באוטובוס או איזה טיל או מחבל יתפוצץ עליי אם אני אוכל במסעדה, בא לי להרגיש שאני מקבל שכר הולם תמורת העבודה שלי, שאני יוכל ללכת ברחוב עם חולצה קצרה בלי שיצעקו לי "גוואעלד", שאני אוכל ללמוד באוניברסיטה בלי לשלם 30 אלף שקל, ובכללי שאני אוכל להתחבר למקום שבו אני חי. אני יודע שלא הכל וורוד בחו"ל ושתמיד אני אוכל למצוא על מה להתלונן, אבל באמת אני לא רואה את עצמי חי פה, קשה לי פה כמעט מכל בחינה וכשאני רואה מצב שבגיל 30 אני חי עם ההורים כי אין לי כסף לקנות או לשכור דירה אני ישר אומר שעדיף עכשיו לנסוע ולהתרגל לחיים בחו"ל. הדבר היחיד שעוצר אותי כרגע זה כל הקשיים שאני יודע שאצטרך להתמודד איתם, כמו השפה, הבירוקרטיה, הרישום לכל המוסדות וקבלת אישורי שהייה וכו'. אין לי אזרחות זרה ככה שהקשיים יהיו יותר גדולים ממה שיכלו להיות, ועוד דבר זה שההורים שלי לא רוצים שאעזוב ואני גם יכול להבין אותם כי יהיה להם קשה בלעדיי וגם לי בלעדיהם אבל כמו שאמרתי אני לא רואה כרגע אופציה שאני נשאר בארץ. אני אשמח אם תייעצו לי מה כדאי לי לעשות, אולי בכל זאת תצליחו לשכנע אותי שכאן יותר טוב ושלא כדאי לי לעבור.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025