שמי רוני ואני עוברת בריונות. כמה קשה לי לומר את זה.. כמה זמן לקח לי לפקוח את העיניים ולהבין שככה קוראים לכל זה. הסתכסכתי בתחילת השנה עם ילד מכתתי. אני חייבת לומר שאני ילדה יחסית יפה, אין מה לצחוק עלי, יש לי חברות, הורים מקסימים, מצטיינת בלימודים, עובדת, אין בי שום דבר חריג ומעולם לא הסתכסכתי עם אנשים בצורה כזאת. אני מתבגרת כמו כולם.
אבל הילד בכתה שלי...הוא מאוד שמן ולכן סובל מבטחון עצמי מאוד נמוך ולכן משדר ההפך לחלוטין. הסתכסנו בתחילת השנה, אני יזמתי את הריב לאחר משהו מוצדק.
מאז אני מרגישה מחוקה. הוא מפיץ עליי שקרים, מקלל אותי מאחורי הגב עם כולם, מסכסך ביני לבין חבריי, כותב בקבוצות ווטסאפ של עשרים איש שאני לא נמצאת דברים מגעילים עליי, ולאף אחד אין אומץ לומר לו על זה כלום. כולם מפחדים ממנו.
אחרי חצי שנה של בכי בכל יום שאני חוזרת הביתה, החלטתי לעשות מעשה ופניתי ליועצת בית הספר. היא נדהמה וקיימה איתו שיחה. לאחר השיחה הוא חזר נקמן יותר, גרוע יותר. אני באמת אובדת עצות. עולה לשנה השנייה שלי בתיכון ומפחדת, אין יום שהוא לא עובר לי בראש והחופש הגדול בשבילי זה חופש ממנו ומהסבל שלי בבית הספר..הוא מבודד אותי מכולם.. חברותיי כולן חושבות שזו בריונות ודוחקות בי לעשות עם זה משהו אבל לידו הן לא מעיזות לדבר.. מפחדים ממנו.
הוא טוען ש"סכסכתי בינו לבין חבריו" אך אני מוכנה להשבע באלוהים שזה לא נכון. אפילו ניסיתי לבקש סליחה על כלום, רק כדי שיפסיק והוא צחק וסירב.
מה אני עושה? איך אני יוצאת מהמצב הנוראי הזה?
ההורים שלי לא יוכלו לעזור...
בבקשה, תעזרו לי!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות