ההורים אוהבים כי "אתה הבן שלי זה התפקיד שלי בתור הורה" אבל אף פעם לא הסתדרתי איתם באופי והם לא סבלו אותי ואמרו לי את זה אלף פעמים כי בחרתי דרך שונה בחיים משלהם.
חברים שלי בדת שחשבתי שהם חברי אמת בסך הכל אכפת להם כי "אתה אח שלי היהודי אתה אחד משלנו ואנחנו דואגים לך" וכו.
ידידות שהכרתי בחיים שיש לי גם עד היום משתמשות בי כי "אני לא אוהבת להיות לבד ואתה מצחיק אותי" כי יש לי הומור מפותח.
אין אחד מהם שבאמת שואל על איך היה לי היום ואשכרה רוצה לשמוע את זה פשוט מתוך "איזה כיף להכיר אותך ולשמוע אותך מדבר על החיים שלך" כפי שאני עושה עם אחרים.
אני מתעניין בהם, בחיים שלהם, מה הם עשו, למה וכו, כי פשוט אכפת לי מהקרובים אלי. כשאני אוהב מישהו אני רוצה לדעת עליו יותר, אני רוצה ללמוד מיהו כי אני מחפש להיות חבר אמת, חבר קרוב ונאמן.
אני מחפש את אותו הדבר מאז שאני ילד קטן, והכל תמיד אינטרס. מגיע אותו אדם שתמיד אומר "לא כל אינטרס הוא דבר רע. גם לך יש כמה" מה זה קשור לחיים האלה בהקשר של מה שאמרתי על כמה שאני מחפש להיות חבר אמת כלפי אחרים וכמה שהלוואי והיה לי אדם אחד כזה בחיים שלי. ה"אינטרס" שלי אם כבר הוא ואהבת לרעך כמוך מתוך אמת שבלב שלי שאני אשכרה אוהב אנשים, לשתף, להיות אינטימי איתם בקשר, לשתף חוויות וכו.. ואני אשכרה מחפש אותו הדבר אז אני לא יודע כמה אפשר להגיד "אינטרס" כשזה מגיע ממקום טהור.
רק הכלבה שלי נאמנה ואוהבת אהבת חינם אמיתית, אשכרה רוצה בחברתי. מעבר לזה, אין באמת חברי אמת. ואם יש, איך זה שאני לא מצאתי אותם? אפילו אחד כל החיים שלי? "חיפשת במקומות הלא נכונים" חיפשתי בכל מקום אפשרי בחיים שאני מסוגל להגיע אליו.
אנשים כל כך לא מעוניינים בחברי אמת? כל אחד כל כך עסוק במניעים האישיים שלו בכדי להשיג ממני משהו ולא מעבר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות