היי אנשים,
כותבת את זה כדרך מפריקה שמרגישה שאם לא תתבצע פשוט אתפוצץ בקרוב..
לא מתכוונת להלאות אתכם בכל סיפור חיי אבל הולכת לגעת בכמה דברים
תוהה לעצמי האם נגזר עליי להיות אומללה כל חיי, שכל דבר אבל פשוט כל דבר שאנסה לעשות ייגמר בכישלון עד שבסוף אני ארים ידיים.
להתאהב תמיד באדם הלא נכון לי או שפשוט אוהב אותי בחזרה
להיכנע לדיכוי מצד המשפחה המצומצת שלא מאפשר לי להתפתח בשום דבר בחיים.
לעבוד רק בעבודות ״מעפנות״ בגלל חוסר מוטיבציה ואמונה עצמית ללכת ללמוד תואר או קורס.
לא מאמינה שנולדתי ככה, אלא זה נובע דברים שקרו לי ונכוותי מהם במהלך השנים ומה שכתבתי כאן זה באמת על קצה המזלג.
יש שיגידו שמדובר ברחמים עצמיים אבל אני לא חושבת ככה כי כמה שניסיתי לשנות ולהשתנות תמיד חזרתי לנקודת האפס
אתם מאמינים שיש אנשים שהגורל שלהם לחיות ככה? באומללות או בעצבות?
ואם בכל זאת למישהו יש עצה שאולי תוכל לעזור תמיד אשמח לקבל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות