קיצוצים בעבודה, לא אוהבת את התואר ומרגישה כמו תת - אדם, עצות? מה לעשות?

לפני המלחמה, חשבתי שעוד יש תקווה בחיי. אבל זה מתחיל להיפסק מכלכך הרבה סיבות.

בכל מקום עבודה שאני נמצאת בו יש קיצוצים. גם למצוא עבודה קשה. הייתי מובטלת הרבה זמן. עכשיו רוצים לקצץ בעבודה שלי שוב. כמה אפשר כבר לקצץ?

חושבת כבר להיות מובטלת ולחפש עבודה מהבית. עוד אין לי תואר, וגם את התואר שאני עושה אני לא אוהבת. עושה אותו רק מלחץ ההורים. התואר הזה לא יתן לי כלום. להורים שלי יש קשרים לתחום. זאת הסיבה היחידה שאני עושה אותו.

החלום הכי גדול שלי זה לחיות במקום אחר. בחו״ל. עליתי לפה כתינוקת, ועד עכשיו לא התאקלמתי. לא מסוגלת להשתנות. אני מופנמת והמנטליות פה היא קשה מאוד. אין לי כוח לחשב אם יצאתי פראיירית או לא. אין לי כוח להתווכח ולקרוא לזה שיח,אין לי כוח לחוסר התחשבות, אין לי כוח לכבישים פה ולא בא לי לצעוק פה כל דבר שאני רוצה. כן, אולי זה עושה אותי סנובית. בגלל זה אני רוצה לעבור למדינה של סנובים. בכללי הפוליטיקה, אורח החיים, היוקר דיור והריח התמידי של המוות באוויר מוריד לי מלהיות פה.

אבל אני כבר לא יודעת. בעולם אני נחשבת תת אדם כי אני ישראלית. בישראל אני נחשבת תת אדם כי אני רוסיה. כששואלים אותי אם אני רוסיה או אוקראינית ואני עונה רוסיה משנים כלפי את הגישה מהר ומתייחסים כלפיי כאילו אני הזבל הכי גדול שיצא מפני האדמה. בעולם אני בכלל כנראה שטן. ההורים שלי גם רואים בי כתת אדם. הם תמיד התייחסו כלפיי כפרס שאפשר להתרברב בו או דרך להיות צעירים שוב דרכי. נמאס להם כבר שאני גרה איתם, אבל הם עדיין עושים לי מניפולציות כספיות.

אז אני כבר לא יודעת מה אני רוצה. אני יודעת שאני זבל גם בארץ וגם בחו״ל אז מה זה משנה. אל תגידו לי לחזור לרוסיה כי גם שם זבל. יש לי תחביבים כמו לעשות מוזיקה, אומנות, אפייה, איפור וציפורניים. אפשר לעשות מזה עסק. אבל אין לי כוח למכור את עצמי, אין לי כוח למרקטינג ואין לי כוח לאנשים. גם על אהבה אני אפילו לא חושבת. מי ירצה אותי? לא בא לי מישהו כי אני כבר לא סומכת על אף אחד.

כמה שלא ניסיתי לבוא בגישות שונות להכל, שום דבר לא עוזר כשהעולם מתייחס כלפיי כזבל. וכבר אין לי כוח. ואני לא יודעת מה אני רוצה בחיים. נגמרו לי החלומות. מרגישה כאילו כבר אין בי נשמה. ניסיתי להשתנות אלפי פעמים. מה שאני כותבת פה עכשיו זה כבר בלי גישות שונות ולנסות fake it til you make it
אין, העולם מכה בי על זה שאני נושמת בכלל ואני לא יודעת מה לעשות.

עצות?