המצב החברתי שלי קצת מסובך ואני הרבה לבד, מוותרת על עצמי הרבה בשביל אחרים, עצות?

טוב אני קצת בבעיות ואני צריכה עזרה !
אז לי אין הרבה חברים טובים בבית ספר כאילו אני כן מכירה הרבה אנשים ואני סבבה איתם אבל לכל אחד יש את החבורה שלו ואני מנסה כמה שיותר לא להידחף !!!
ותמיד הייתה לי חברה אחת טובה שגם לה אין הרבה חברים טובים אז התנחמנו אחת בשנייה והפכנו לחברות טובות .
אז לחברה הזאת נקרא למשל נ' , נ' היא נורא קנאית אם החברות שלה יסתובבו עם בנות אחרות והיא ממש עקשנית אז מתי שאנחנו היינו חברות היא תמיד קינאה לי ותמיד קבעה לנו מה נעשה כל יום ולמשל איפה נהיה בהפסקות ומתי שהיו עבודות או משימות להגשה בכיתה , אגב אנחנו באותה כיתה , היא תמיד קבעה שאנחנו עושות את העבודות ביחד בלי אפילו לשאול אותי אם אני באמת רוצה לעבוד איתה ובפעמים שהתנגדתי לדברים שהיא רצתה שנעשה ביחד היא הייתה מתחילה לעשות לי דרמות ולשחק את עצמה נפגעת ממה שאני אמרתי ולי ממש נמאס אבל ניסיתי להדחיק את ההרגשה הזאת כי יש לי לב ולא רציתי להשאיר אותה לבד ולא היה לי אכפת שאני אשאר לבד היה רק אכפת שהיא לא תשאר לבד . אז היה מקרה אחד שאני לא הייתי איתה בהפסקה ודיברתי עם חברה אחרת שלי ובפתאומיות בזמן האחרון היא החליטה להתרחק ממני ואני הבטחתי לעצמי שאם אנשים יתרחקו ממני אני לא מתכוונת להיות נואשת ולבזבז את הזמן שלי עליהם. אז לסיכום אני ונ' התרחקנו ויש לה חברה אחרת שאני גם חברה שלה של החברה הזאת וזה סתם יוצר מצב מביך ולפעמים היא מסתכלת עליי ואני שמה לב שהיא מדברת , וכרגע למרות שאני לבד אני ממש מרגישה חופשייה וזה למה אני לא רוצה שנחזור להיות חברות .אז עכשיו אני נמצאת בהפסקות לבד רוב הזמן ובבית ספר שלי ממש מחמירים עם הנושא של איסור טלפונים בהפסקה אז המורות עוברות לבדוק בכיתות כל הפסקה ואני לא יכולה להיות עם הטלפון והיום בבית ספר הרגשתי כלכך בודדה ובאמצע השיעור הייתי חייבת ללכת לשירותים כי הבכי חנק אותי ולא רציתי לבכות בכיתה אז הלכתי לשירותים , נכנסתי לתא והתיישבתי על המכסה של האסלה וחזרתי על זה שאני חזקה ושאני לא צריכה אף אחד וזה מה שנתן לי את הכוח לא לבכות וזה כן הרים אותי .אבל בזמן האחרון אני מרגישה שאני בכלל לא מאושרת וגם אם אני צוחקת או שמחה על משהו החיוך שלי פשוט מתנדף אחרי כמה שניות . טוב אז אני לבד ואני לא יודעת מה לעשות כי אני לא רוצה לחזור להיות חברה של נ' .עוד משהו הרבה אנשים אומרים עליי שאני נחמדה ושיש לי לב טוב , לא כתבתי את זה כדי להשוויץ או משהו כזה, ואני לא חושבת שאני כזאת נחמדה כמו שהם אומרים כאילו אני כן אוהבת לעשות מעשים טובים ולתמוך באנשים מתי שהם צריכים תמיכה או עצה , ורוב במקרים שאני עושה דברים שלא באמת רציתי לעשות אני פשוט כועסת על עצמי שאני לא יכולה להגיד לאנשים לא!!ובגלל שכל הזמן אני מנסה לעזור לאחרים אני שוכחת לעזור ולדאוג לעצמי ובגלל זה רוב הפעמים אני מוצאת את עצמי מוותרת על דברים שאני באמת רוצה ולא באמת עושה את מה שאני רוצה.
אז ממש חפרתי ואני אסכם הכל בקצרה:
1.אני מרגישה ממש לבד בבית ספר וברוב המקרים שאני מרגישה לבד מחוץ לבית ספר אני שומעת מוזיקה או משהו כזה ושוכחת את כל הבעיות שלי ובבית ספר שלי אסור טלפונים יש לכם משהו להציע לי לעשות בהפסקות או מה לעשות עם המצב שלי?
2.אני אוהבת לעשות מעשים טובים ולגרום לאנשים לחייך ותמיד אני שוכחת את עצמי ולא דואגת לעצמי וברגעים קשים אני חושבת על הקושי של אנשים אחרים מבלי לראות את הקושי שלי ,יש למישהו עצה מה לעשות עם זה ?

אני נורא אשמח לעצות!!!!!