להורים לא אכפת ממני וניתקתי מהם קשר, זה טוב? מישהו מזדהה עם המצב ויכול לתת עצה?

היי תודה לכולם על התגובות ואני מצטערת שזה יהיה ארוך עכשיו
רק חשוב לי להבהיר שאני כבר מקבלת קצבת נכות מלאה ומטופלת פסיכולוגית ופסיכיאטרית מטעם עמותה מסוימת הקצבה כולה הולכת על שכירות ומחיה ואני לא מבזבזת בכלל ולא יוצאת בקושי לגלידה עם חבירות גם אם עבר עלי יום קשה
הפסיכולוגית שלי הציע לי להוסיף מרחב טיפולי משלים שזה אומר ליצר לעצמי עוגנים ודברים שעושים לי טוב כמו מה שהזכרתי ולהוסיף טיפול שלא כאן המקום לפרט כדי שהשיקום שלי יהיה יותר אינטנסיבי כי בטיפול פסיכולוגי וכדורים טופלתי עד עכשיו כבר המון שנים אצל המטפלות הטובות ביותר שמומחיות לפגיעה מינית וזה לא עזר הרבה בנוסף יש לי רגישות לתרופות פסיכיאטריות אז אני צריכה להפסיק לקחת(לאחר שניסיתי המון סוגים) ואגב אני לא אתבע את אחי בחיים זה יפגע לא רק בו אלה בכל המשפחה שלי ויש אנשים במשפחה שאני כן אוהבת
מישהו פה שאל מה הבעיה שלי עם בחורים אז הבעיה היא שכשאני רואה שמשהו מתחיל להיות רציני עם בחור והוא למשל מציע לי לצאת לדייט אני לוקחת כמה צעדים אחורה ומתרחקת מהבן אדם כי או שהוא לא ימשיך איתי כשישמע מה שעברתי ואם הוא ימשיך אז הוא כנראה גם בן אדם כמו אחי(בהגיון אני יודעת שרוב הסיכויים שלא) קרה לי כבר פעמיים שיצאתי לדייט עם בחור ולא הצלחתי כל הדייט להתרכז רק רצו לי פלאשבקים בראש שרק חיכיתי שהדייט יגמר ואחר כך לא הייתי מוכנה לחשוב יותר על אותו בן אדם כשסיפרתי את זה להורים שלי הם אמרו שאני צריכה לשכוח מזה וזה קרה מזמן וזה קורה בהמון בתים ואין שום סיבה שאני יסחוב את זה יותר
כשהייתי קטנה יותר באתי לאחי יום אחד ושמתי לו את המציאות מול הפנים וסיפרתי לו על הצלקות שהשאיר לי והוא פיצה אותי בכמה אלפי שקלים ואמא שלי ביקשה שאני יכתוב לו שמחלתי לו ולא רק שלא שלא מחלתי לו אלא גם כעסתי יותר שהוא חושב שכל העניין יסתיים בכמה גרושים וכתב מחילה לאחרונה הוא אמר לי שאני צריכה להכיר מישהו כדי לצאת מהדיכאון וכשהסברתי לו שהעניין מורכב הוא אמר לי את מה שההורים אמרו לי שזה היה מזמן והגיע הזמן שאני ישים את זה בצד וימשיך הלאה

היי תודה לכולם על התגובות ואני מצטערת שזה יהיה ארוך עכשיו רק חשוב לי להבהיר שאני כבר מקבלת קצבת נכות מלאה ומטופלת פסיכולוגית ופסיכיאטרית מטעם עמותה מסוימת הקצבה כולה הולכת על שכירות ומחיה ואני לא מבזבזת בכלל ולא יוצאת בקושי לגלידה עם חבירות גם אם עבר עלי יום קשה הפסיכולוגית שלי הציע לי להוסיף מרחב טיפולי משלים שזה אומר ליצר לעצמי עוגנים ודברים שעושים לי טוב כמו מה שהזכרתי ולהוסיף טיפול שלא כאן המקום לפרט כדי שהשיקום שלי יהיה יותר אינטנסיבי כי בטיפול פסיכולוגי וכדורים טופלתי עד עכשיו כבר המון שנים אצל המטפלות הטובות ביותר שמומחיות לפגיעה מינית וזה לא עזר הרבה בנוסף יש לי רגישות לתרופות פסיכיאטריות אז אני צריכה להפסיק לקחת(לאחר שניסיתי המון סוגים) ואגב אני לא אתבע את אחי בחיים זה יפגע לא רק בו אלה בכל המשפחה שלי ויש אנשים במשפחה שאני כן אוהבת מישהו פה שאל מה הבעיה שלי עם בחורים אז הבעיה היא שכשאני רואה שמשהו מתחיל להיות רציני עם בחור והוא למשל מציע לי לצאת לדייט אני לוקחת כמה צעדים אחורה ומתרחקת מהבן אדם כי או שהוא לא ימשיך איתי כשישמע מה שעברתי ואם הוא ימשיך אז הוא כנראה גם בן אדם כמו אחי(בהגיון אני יודעת שרוב הסיכויים שלא) קרה לי כבר פעמיים שיצאתי לדייט עם בחור ולא הצלחתי כל הדייט להתרכז רק רצו לי פלאשבקים בראש שרק חיכיתי שהדייט יגמר ואחר כך לא הייתי מוכנה לחשוב יותר על אותו בן אדם כשסיפרתי את זה להורים שלי הם אמרו שאני צריכה לשכוח מזה וזה קרה מזמן וזה קורה בהמון בתים ואין שום סיבה שאני יסחוב את זה יותר כשהייתי קטנה יותר באתי לאחי יום אחד ושמתי לו את המציאות מול הפנים וסיפרתי לו על הצלקות שהשאיר לי והוא פיצה אותי בכמה אלפי שקלים ואמא שלי ביקשה שאני יכתוב לו שמחלתי לו ולא רק שלא שלא מחלתי לו אלא גם כעסתי יותר שהוא חושב שכל העניין יסתיים בכמה גרושים וכתב מחילה לאחרונה הוא אמר לי שאני צריכה להכיר מישהו כדי לצאת מהדיכאון וכשהסברתי לו שהעניין מורכב הוא אמר לי את מה שההורים אמרו לי שזה היה מזמן והגיע הזמן שאני ישים את זה בצד וימשיך הלאה