היי, אני מכיר בחורה בת 30 בערך , אנחנו בקשר כמה שנים כבר אך לעולם לא נכנסנו לקשר ארוך ורציני מאחר ותמיד היו כמה דברים שהרגישו לי לא טוב איתה , מלבד דברים שקשורים לדת או שמירת נגיעה, היא דתיה אני לא. אך אלה דברים שאינם מקור הסיבה לחששות שלי ותמיד עשתה השתדלות להפתח אלי מהבחינות האלה, לא סקס מלא אך היו דברים פה ושם.
מאז ומתמיד היא הציגה את עצמה ככזו ששומרת על עצמה מאוד, אין לה חברות כי היא חושבת שבחורות צבועות וקשה למצוא חברה טובה, היא כנראה נפגעה בעבר מחברה. היא מאוד ביישנית ובחורה בייתית, לא מרבה לצאת.
בכל השיחות שלי איתה ובכל ההזדמנויות שבהם היו כמה דברים מיניים ביני לבינה , תמיד ובכל סיטואציה ובכל שיחה היא מרגישה את הצורך לומר כמה שחשוב שאני יהנה, וכמה שחשוב שאני אהיה במרכז וכמה שחשוב שהיא תעשה הכל כדי שלי יהיה טוב. בכל דבר ובכל נושא לא רק במיניות, אלא בכל דבר! היא תמיד מעדיפה ודואגת לי ושאני אחייך ושלי יהיה טוב, ובכל פעם שאני מנסה לסובב את זה לצד השני ולהראות שאני רוצה שגם לה יהיה טוב ושגם לה יהיה שמח או שם אותה מתחת לזרקור היא מתייחסת להרגשתי כאילו היא פחות חשובה. אם זה רלוונטי היא רזה מאוד מאוד ושטוחה.
היא תמיד דואגת להראות כמה שיש בחורות בחוץ שיוצאות כל היום ומכירות בנים ושוכבות עם כולם ובחורות שנמצאות בטינדר וכו , והיא לא והיא שומרת על עצמה , בקיצור להראות במילים כמה שהיא מציאה.
תסמין אחר הוא שאם הקשר מתנתק זה תמיד חייב להיות אני שחוזר לדבר, היא לעולם לא תעשה את הצעד , מה שמתנגש עם הדברים.
בכל פעם שהיא מציגה את החום הזה ואת ההקרבה העצמית הזו למעני במקום ליהנות מזה אני מרגיש שזה מסוכן או מעוות, כי מי מתנהג ככה בימינו? אני שואל כאן ומקווה לתשובה ממישהו שבין בפסיכולוגיה, האם הסיבה תמימה עד כדי כך שהיא רוצה אותי ברמה כזו? או שמסתתר משהו עמוק יותר בחוסר האהבה העצמית שלה והרצון שלה לרצות אותי עד כדי כך? והאם זה מסוכן להכנס לקשר כזה?
תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות