שלום לכולם,
אני בזוגיות של 3 שנים עם בחורה מדהימה.
שנינו דומים מאוד בפן ההתנהגותי והאופי.
אפרט קצת יותר, שנינו חסרי ביטחון שנינו הססניים, שנינו מעופפים שנינו טיפה חלשים.
זה צד טוב כי אנחנו מבינים לעומק אחד את השנייה ויותר קל להתחבר.
אבל מצד שני לי עצמי אני מרגיש שלא טוב לי.
אני קצת יותר החזק מבנינו יותר ההחלטי.
נפרדנו במהלך הזוגיות כמה פעמים והפרידה האחרונה ארכה כמעט חצי שנה שבמקרה נפגשנו באיזה בר והחלטנו לתת צאנס אחרון.
אני חווה חרדות בחיי ולאחרונה הם התגברו, הלחץ מהעבודה מוגבר וגם מצב המלחמה העמיס אבל הזוגיות מרגישה לי כנטל.
ההתלבטות שלי היא קשה מנשוא ואני חייב לשתף אתכם.
הבחורה היא מדהימה! היא כל כך מכילה אותי בכל המובנים, היא אוהבת אותי היא מקשיבה לי היא תומכת היא עוזרת. ואני בטבעיות מתרחק מכך ומחפש רק לא להשאר. וזה עצוב לי כי אני כל כך מעריך אותך ומנסה לתפעל את הזוגיות אבל זה עושה לי רע ואני לא מצליח למצוא איזון. אני מאבד כוחות לעבוד אני יורד בתפוקה ובאנרגיות של עצמי.
כל התקופה שחזרנו אני רק חושב להפרד וזה עצוב לי.
אני אומר לעצמי כן שאני צריך אולי לטפל בעצמי ואז למצוא זוגיות אבל היא תומכת ורוצה שאעשה את זה יחד. אבל אני ממש מבולבל. דיברתי עם פסיכולוג דיברתי עם יועצת זוגיות כולם אומרים שאפשר לטפל ביחד אבל אם זה המרגש שלי אז להפרד .
כמובן שאני חושב גם על הצד שלה ועל החיים שלה ולא לבזבז לה זמן אבל אני שקוף איתה לחלוטין על המצב ולא מסתיר דבר כך שהיא מקבלת החלטות משל עצמה. אני באמת גבר כנה תומך מפרגן אוהב ומלטף.
אבל קשה לי לאבד אוצר כזה כי לא אמצא אחת שדומה לה ושתכיל את כל כולי כמו שאני.
אבל מצד שני אני לא יודע איך אמשיך ככה ואולי אני סתם עומד במקום..
אני יודע שלא תבינו אותי ב100 אחוז כי צריך לחוות את החוויה אבל אולי עצה טובה תעזור מנסיון.
בבקשה רק עצות עוזרות ופחות הטפות, תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות