היי, אני די מודאגת מעצמי.. אשמח לעצות שאולי יחזירו לי תקווה. אני בת 22, מגיל החטיבה התחלתי להיות מופנמת ושקטה. אפילו חרדה חברתית הייתי אומרת.. אבל זה השתפר עם הזמן מעט, למרות שמאז החטיבה בקושי רכשתי חברים חדשים. תמיד הייתי השקטה והבלתי נראית עם חברה אחת שכבר הייתה לי מהילדות. תמיד סבלתי מאוד בטיולים שנתיים, הם היו עינויים בשבילי כי היה לי כלכך קשה חברתית ותמיד הייתי בצד אבל עדיין לכל אורך התיכון האמנתי שיש לי פוטנציאל להיות מישהי אהובה. בכיתה יב חוויתי משבר אישי והחלטתי לא להתגייס לצבא, בין היתר מהפחד שגם שם לא אסתדר אחרי שסבלתי הרבה חברתית בתיכון וכבר לא היו לי כוחות לעוד שנתיים כאלה. גם היום קשה לי להפוך אנשים לחברים שלי. אני נוטה להתבודד ולפעמים נהנת מהלבד. אבל יש לי באמת חשש שאני חושבת שהוא מוצדק שלא אמצא זוגיות. אני חושבת שאני נראת לא טוב בכלל ובנים לא מביעים בי עניין ואני מבינה גם למה. וגם אם כן יש עניין שהם מבינים מי אני באופי מרגיש לי שהם כבר לא בעניין ושאני מאכזבת. אני באמת לא חושבת שאמצא מישהו, לא בגלל שאין לי מזל או כי עד עכשיו לא מצאתי. אלא בגלל שאני פשוט לא נראת טוב ומאוד קשה לחבב אותי באופי, אני מרגישה שיש לי אופי שקט, עצוב, משעמם, רציני ואני גם לא חברותית כלכך.. אני מפחדת להישאר לבד ואני בו זמנית גם שונאת את עצמי מאוד, פנימית וחיצונית. אני באמת חושבת שאני מכוערת חיצונית בעיקר כי עברתי ניתוח אף שדי דפק לי את המראה ואני גם מתחרטת עליו מאוד.. ובאופי אני חושבת שגם יש לי צדדים מכוערים, ברגע שאני מתעצבנת על בן אדם אני מסוגלת להגיד לו הכל ואני שונאת את זה אצלי. אני שונאת את עצמי. אני באמת ובתמים חושבת שאין מישהו שמסוגל להתאהב בי. לא יהיה קל לגרום לזה לגרום. לפעמים אני מאחלת לעצמי להיות מישהי אחרת, מישהי יפה שיש לה אקסים או חבר או בנים מתעניינים בה ויש לה אופי קליל וכיפי. אני אשמים לקבל עצות, קשה לי עם התחושות האלה.. תודה למי שקרא עד כאן
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025