אחרי המון התבוננות עצמית וכמה מפגשים עם פסיכולוגית, הצלחתי להבין מה דפק אותי כל הזמן. אף פעם לא הייתי נכון לשים את עצמי במצבים שאני יכול להפגע בהם רגשית. אף פעם לא דיברתי על הרגשות שלי עם אף אחד, אף פעם לא אמרתי לבחורה שאני בקטע שלה, אף פעם אפילו לא אמרתי לאמא שלי שאני אוהב אותה.
אני מאמין שזה משהו שנובע מאבא שלי. גם הוא היה קצת כמוני ולפי מה שהבנתי לא היה במצבים אינטימים עד די מאוחר, בטענה של "כשאני אהיה עשיר ומצליח אז..." אף פעם לא ראיתי אותו ואת אמא באמת במצב אינטימי, אף פעם לא שמעתי אותו אומר לה או לאף אחד חוץ מאחותי הקטנה שהוא אוהב אותם. אפילו שבתכל'ס אני יודע שהוא רגשן רציני. די כמוני.
אני יודע שזה נובע מפחד של להפגע רגשית, כי בסופו של דבר כל הקטע זה להמנע מזה שהכוח יהיה בידיים של הבחורה והיא תחליט אם היא מעוניינת או לא. וברור לי שזאת לא דרך טובה להתנהל ואני רוצה לשפר את זה.
מה עושים?
ואני רוצה להדגיש שזה באופן כללי בחיים. לא רק מבחיה רומנטית. אני לא מצליח להגיד לחברים שלי שאני מעריך אותם ואכפת לי מהם, אני לא זמין רגשית לאחים הקטנים שלי בגלל שאני לא מדבר עם אף אחד על רגשות, בגלל אותו פחד.
איך פותרים דבר כזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות