אהלן חברים מה קורה זה יהיה קצת ארוך
אני חושב שאני נמצא במצב קצת מוזר
גוייסתי למילואים בצו 8 ואני מרגיש שאני פה לחינם
אני לא לוחם והאמת שהשתחררתי לפני חודשיים ככה שלמילואים רגילים לא הייתי נקרא
אני מעל שבוע פה בשטח הכינוס ואני בטוח שהם לא באמת צריכים אותי חוץ משמירות
אני מאוד רוצה להיות עם המשפחה שלי ברגעים כאלה ולא לשבת רגל על רגל באיזה שטח כינוס בידיעה שאני לא תורם פה כלום או אפילו לתרום בדרך אחרת כי אני מרגיש שמה שאני עושה עכשיו לא תורם בשום צורה
מצד שני זה צו 8 ומצב חירום ואני רוצה להאמין שאם קראו לי יש סיבה
כמו שאתם בטח יודעים היציאות של המילואמניקים הן נדירות ככה שלא יוצא לי להיות עם המשפחה כמעט ובכלל בתקופה כזאת
מיותר לציין שאני מבין שיש אנשים שאיבדו וכואבים הרבה יותר ממני ומצבי עוד טוב
ומבין שיש חיילי מילואים שהשאירו הכל בבית וגם חיילי סדיר שלא ראו בית תקופה
אני פשוט מרגיש שאני גם צריך להסתכל נקודתית על עצמי כי כל אחד מגיב בצורה שונה למצב ובתוך תוכי אני מרגיש שאני תרמתי את שלי למדינה ויש לי הרבה דרכים לתרום ולשבת רגל על רגל באיזה שטח כינוס היא לא אחת מהן
אני מרגיש שזה מעיק עליי שאני לא נמצא עם האנשים שאני אוהב במצב כזה מורכב ואני לא יודע מה לעשות כי יש דיבורים שהמצב הזה יימשך כמה חודשים גם.
האם לנסות להתעקש על יציאות יותר?האם לצאת מהמילואים?או פשוט להישאר ולבלוע רוק כי זה המצב וכולם נמצאים במצב קשוח אם לא יותר גרוע?
אקבל מה שתרשמו פשוט אני באמת צריך לשמוע נקודות מבט אחרות מאנשים אובייקטיבים ולאו דווקא אנשים שקרובים אליי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות