לא עשיתי מילואים מלא זמן, ולא מזמנים אותי. הסיבה היא שעברתי לחו"ל ואז חזרתי. וכל התקופה הזאת המפקד שלי שלא התחלף ו"שכח" שאני קיים.
אבל אני לא שכחתי מי האיש. דוגמה מעולה למשפט "לא תלמד תהיה נגד".
זה אחד שקיבל תפקיד של נגד לוגיסטיקה בקומבינה. אחד שבקושי יודע לעשות חשבון של כיתה ו'. ואני לא מגזים, הוא שואל את החיילת שלו כמה זה עשר חלקי ארבע.
ולא שיחסיים אישיים שלו טובים מדי, נגדים אחרים לא ממש רוצים לעבוד איתו.
בפעם שעברה הוא תקע אותי בלילה בחורף באיזה מחסן "חירום" למקרה שמישהו יבוא לחתום על שחפץ ב1 בלילה. כשביקשתי שלפחות ישיג לי רדיאטור ובגדים חמים הוא לא עשה כלום. הייתי צריך לדבר עם חיילים בבסיס שיסדרו לי.
וזה רק חלק קטן מכל הבעיות. יש לו איזה הבעה ופוזה של עודף ביטחון עצמי שלא מגובה בשום הצלחה. החיילים שלו מתחלפים קבוע כי לא מסתדרים איתו. כל הבסיס דיבר על זה שאישתו זרקה אותו אחרי שגילתה שהוא בוגד בה עם זונות.
בקיצור, אני חושב שאני צריך לתרום ולעזור. אבל אותו המפקד מוציא לי את כל המוטיבציה. אין לו שום דבר חיובי. לא שהוא מקצוען, אדם טוב או לפחות מסתדר במסגרת התפקיד שלו.
אבל מצד שני, אני כן רוצה לעזור אכישהו למאמץ המלחמתי.
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות