שלום חברים יקרים, איך עובר עליכם היום?
מקווה שאתם שומרים על עצמכם בתקופה קשה זו.
ברצוני לשתף אתכם בסיפור שמתסכל אותי כבר זמן רב.
רקע: מאז היותי ילד חלמתי לשרת בצה"ל בתור לוחם וספציפית לוחם בחטיבת גולני.
בצו הראשון הודיעו לי שהפרופיל שלי הוא פרופיל 45, בגלל תת משקל חמור יחסית.
ניסיתי להגיש בקשה להיות לוחם על חריג, אך נעניתי בשלילה בטענה שבעיית BMI פוסלת חריג.
הרגשתי תסכול ועצב על כך שלא התגשם החלום אותו חלמתי כבר מתקופת הילדות המאוחרת.
היום אני בן 20, חייל בתפקיד עורפי; התפקיד עצמו אינו רלוונטי לסיפור, ולכן ע"מ שלא להציף אתכם סתם במידע לא נחוץ, לא אפרט עליו.
המצב הנוכחי: למרבה הצער איבדתי שלושה מחבריי הקרובים בקרבות העיקשים במלחמה הנוכחית.
באופן אירוני, כולם לוחמים בחטיבת גולני.
העניין הזה הוסיף לכל התסכול שהיה לי על כך שאני לא יכול להיות לוחם גולני, גם רגשות אשם חמורים.
רגשות אשם על כך שחברים שלי היו בקרב ולא יכולתי לעמוד לצידם ולסייע להם.
הייתי מוכן להקריב את הכל בחיים כדי להילחם איתם אפילו את החיים עצמם.
מה אני יכול לעשות בשביל לשקם את הנפש, לפני שאני פונה לייעוץ נפשי?
תודה רבה לכל העוזרים, מעריך מאוד.
נ.ב משתתף בצער משפחות הנרצחים ומשפחות חללי צה״ל וכוחות הביטחון כאחד, שלא תדעו עוד צער.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025