הי,
מנסה לגבש דעה בעצמי אבל ממש מתקשה.
אני סך הכל 4 שנים בהוראה. מורה וכעת כבר שנתיים סגנית. אני מלאה במרץ, אחראית, לא מפחדת 'מתיקים' כבדים ועבודה בלחץ. בסופשנה שעברה שאלתי את עצמי, כמו מליון פעמים קודם לכן אסל הפעם יותר ברצינות, האם אני קוצה להזקין פה. במקום הזה. גם רכזת זה"ב, גם סגנית וגם מורה וכאילו מרגישה שזה לא זה.
החלום היה תמיד להיות אחות, טיפול נמרץ, פגיה, חדר מיון, משו עם הרבה תנועה ודורש ראש, לב ודינמי.
יש לי אפשרות ללמוד מטעם הקופה וכך לפחות לממן את הלימודים. מקווה שאוכל להכנס לסטאז בסכום מסוים כדי לתת יד בעול הפרנסה.
כרגע אני מכניסה מעל 10,000 אבל עובדת המון גם בשעות הצהרים ותמיד מעלי מרחף מעין ענן של חוסר סיפוק..השאלה אם זה רק ענין של בחירה שלי האם להיות שמחה ומסופקת ממה שאני עושה או האם להגשים את החלום של סיעוד..
אני מבינה שאם אקצה להיות מילדת אצט3ך לעשות הסבה לתואר בתחום כי התואר בחינוך יעצור אותי במקומות מסוים אליהם אולי אבחר להגיע בהמשך הדרך..כך שהדרך בהחלט ארוכה במידה ואבחר בה.
אשמח לשמוע האם לעשות את כל המאמץ הזה בשביל תחושת בטן, ששכרה בצידה ובסוף הדרך גם אתפרנס ממנה בכבוד, מצדיק את כל זה או שזה ממש 'להחליף שור בחמור'
תודה!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כושר ותזונה
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות





































2026