היי בשנה וחצי האחרונה אני עוברת עם עצמי משהו לא מוסבר , לפני שנה וחצי עברתי קשר שהרס לי תחיים ההיתי חסרת אונים באמת ניצל את כל הטוב שלי והשאיר את כל הרע , פעם ההיתי אוכלת תעצמי שלמה זה קרה לי ילדה טובה רק רצתה אותך והוא שיחק בי היום בדיעבד אני השלמתי עם זה ואני טיפה כבר צוחקת על זה שהכל זה היה שיעור אחד גדול מאז יצאתי עם גברים ונשאר לי דפקה כזאת שאף אחד לא באצת אומר לי תאמת שכולם רוצים אותי רק למשהו אחד שלא באמת רוצים להכיר אותי , אני בקשר עם מישהו כבר תקופה ארוכה הוא חמוד וגדול ממני ומבין יותר תחיים
ומה שהוא תמיד אומר לי שאני נעולה ומאוד קשה להגיע ללב שלי , אני יודעת שזה ככה בגלל מה שעברתי אבל למה אני תמיד מרגישה כאלו יש יותר ממני? ושמחר הוא יראה מישהי אחרת וירצה אותה , ואני לא יספק אותו כי אני פחדנית ואני לא יראה לו תאהבה כמו שבחורה אחרך תראה לו והוא תמיד מזכיר לי שהוא יכנס ללב הזה וזה ישנה אותי , אבל אני לא מאפשרת אני חושבת שזה כבר אבוד מעצבן אותי לחשוב שאני יודעת שאני שווה ואני תמיד מנסה לשנות בי דברים רק בשביל שארגיש יותר טוב אבל אין זה נעלם אחרי שניה ואני שוב חושבת שנפגש בטוח הוא לא ירצה אותי הוא סתם אומר לי מילים יפות שאני ארגיש בטוחה וההפך זה עושה לי טוב באוזניים אבל לא בלב כי אני יודעת שזה לא נכון ותמיד הוא אומר לי שהוא לא אומר סתם אני רוצה להאמין לו , בקיצור מאוד קשה לי עם זה שאני חושבת ככה מה עושים ? אולי אני עוברת עם עצמי משבר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות