אהלן. אפתח ואומר שאין לי ממש קשר עם אחותי הקטנה. לא מדובר על קשר רע, פשוט אין קשר וזה לחלוטין מצידה. אני חושב שאני אח די טוב, ובוודאות אני מפגין כלפיה יחס חם, אבל זה לחלוטין חד צדדי והיה כך בערך תמיד. היא מצידה בקשר טוב עם שאר בני המשפחה. ניסיתי לדבר איתה ולהבין אם יש משהו שאני צריך לשפר ביחס כלפיה, אבל הרושם שקיבלתי מהשיחות הללו הוא שהיא פשוט לא מחבבת אותי במיוחד. אני יודע שזה נשמע כמו כיסוי למשהו עמוק יותר אבל זה כנראה לא המצב אצלה, היא פשוט בנאדם כזה.
בחודשים האחרונים הגעתי למסקנה שזו זכותה ומאז לא החלפנו יותר מכמה משפטים ספורים. העניין הוא שהתגלגלה אלי ירושה מסבתא ז"ל שמשום מה הייתה רשומה רק על שמי. האינסטינקט הראשוני שלי היה להתחלק איתה בלי התלבטויות, אבל ההחלטה שקיבלתי לנתק איתה קשר מאירה אותה באור שונה. אין באמת שום היבט של משפחתיות בנינו; להיפך, היא הסיבה לי כאב רב.
בגלל שאני לא רוצה להסתכן באפשרות שאני נוטה לשמור את הכסף מתוך קמצנות החלטתי שאם אני לא נותן לה אני פשוט תורם הכול לצדקה. אציין שהיא לא יודעת לגבי הכסף.
אז מה דעתכם? אני לא רואה באמת סיבה לתת לה כי אינני חש שום מחויבות כלפיה. נתתי לה המון גם כשזה היה חד צדדי ובמשך שנים, מתוך אמונה תמימה שהנאמנות למשפחה אינה תלויה בדבר, אבל רק מתוך ויתור על האמונה הזו הצלחתי להתנתק מהכאב המתמשך ביחסים איתה. אשמח לשמוע דעות לכאן ולכאן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות