מישהי מהלימודים ממציאה עליי סיפורים מאחורי הגב עם חברים שלי,מה אני עושה לא בסדר?

היי, אני מבקשת עצה
אני לומדת במיכללה ידועה, לומדת ממש ממש קשה, אין לי יום ואין לי לילה, והדבר היחיד טוב בכל זה הוא החברים שלי שיושבים ולומדים איתי תמיד בכיף. החומר שלנו באמת מאוד קשה, אני עושה מה שאני יכולה ותמיד גם כשאין לי זמן.
התחברה אלי בתחילת שנה מישהי שהחשבתי אותה באמת לחברה ממש ממש טובה, כשמולי היתה כאילו טובה אבל מאחורי הגב דברים אחרים לחלוטין. מה לא עשיתי בשבילה? הכל ! עזרתי גם כשלא יכלתי. ניסתה לעשות ממני צחוק והתעלמתי בכוונה. התחברה גם למישהו שממש חיבבתי, קטע שנמשך אולי כמה חודשים טובים. חשבתי שהצחוק הזה יימשך אולי שבוע אבל אז הבנתי שכנראה צמחה לי קרן באמצע המצח כי זה ממש הצחיק ולא מעט זמן. התעלמתי. אנשים אחרים הכירו אותי והבינו שלא באמת יש לי קרן באמצע המצח. אגדות.
אחר כך גיליתי שלמרות שאני עוזרת המון ומכל הלב ומן הסתם גם לה, זה ממשיך ואני בוחרת לכסות עיניים בכוונה כי אני תמיד חושבת שחיובי יביא חיובי, זה לא קרה אלא ההיפך. גם התווכחנו על משהו ומאחורי הגב ביקשה מכמה גורמים במיכללה להכנס בי, לא פעם ולא פעמיים. היא מתכתבת עם הרבה מאוד בנים בכיתה ומספרת להם עלי סיפורים אבל מהכיוון שלה, שאני הלא בסדר, דיברה עם כל בחור שיש לו קשר איתי, לא פיספסה אף אחד, שאני מעליבה ומורידה ממנה והתגובה הראשונה היתה לפני בערך חודש כשמישהו קרוב אלי הסתכל אליה והיא הורידה ראש כאילו נעלבת, הבנתי ושתקתי. יום אחד כנראה מתרגל שמע ששברתי את כל הכלים מהשקרים והניצול כי הוצאתי את כל מה שכאב לי בפני מישהו ואמר מה שאמר והועבר לה.
היא העבירה הלאה כמובן עם הפרשנות המעוותת שלה לחברים שלי, שאני לא בסדר.
לא נעים להם, יש להם לב טוב, אז כשהם עומדים מולי ומדברים איתי, הם מסתכלים עליה ברחמנות כשהיא עם אותם פנים נעלבות. אוסקר!
רצחה וגם ירשה, איזה יופי.
אני שותקת, מבינה ונעלבת מהצד שלי ואומרת לעצמי : עוד שקר מעוות עלי, פשוט נמאס לי. נמאס לי מהתרגילים האלה.
אחד מהחברים שלי, שכבר לא היה נעים לו ממני כי מכיר אותי, הראה לי התכתבות שלה איתו על דברים שלא אמרתי ועשיתי לה. לא עניתי ובכיתי. ועם כל האהבה שלי אליו לא אשתף גם איתו כלום. התרחקתי גם ממנו כי אני לא רוצה יום אחד לגלות עליו שימשכו אותו לבגוד בי.
הוא ביקש סליחה בדרך שלו ששיתף איתה פעולה.
אני כבר לא עונה, אני ממשיכה ללמוד.
אני רוצה עצה איך להתמודד עם טיפוס ומצב כזה.
הגבולות שלי ברורים ואם פעם שתקתי על נימול ושקרים, הפעם זה לא יימשך. היא מסתגרת בחדרים או בניידים והאגדות עלי חוגגות.
אני מדברת רק עם שתי חברות שלי שלא קשורות ללימודים וכל אחת מהן אמרה לי את אותה תשובה : להתעלם. אבל שמתי לב שבנות חושבות אחרת ובנים מתנהגים אחרת. למה?
מה אני עושה לא בסדר? למה כל זה?