היי . יש לי חבר כבר שלושה חודשים הכל קרה מהר מידי אחרי פגישה שנייה כבר הכרתי תהורים ובדרך כלל תמיד אני אצלו הוא גר עם ההורים , ויוצא לי הרבה להיות עם אמא שלו שאני והוא ביחד , יוצא לי לדבר איתה לשתף אותה בדברים מספרת לה על החיים שלי אבל איך שהוא תמיד היא מזכירה כמה הבן שלה קשור אלייה ולא יכול בלעדיה בהתחלה לא חשבתי בכלל שיש פה איזה בעיה ההפך ראיתי כמה היא אוהבת אותו עם הזמן היא עוקצת אותי בזה שהמשפחה שלי נוסעת בשבת וחבר שלי אמר לה שלא כולם אותו הדבר אז גם אני אמרתי לה היא אמרה לי שהיא לא מבקרת אותי , ועם הזמן כל שיחה שלי איתה היא מזכירה לי שהכלה שלה זאת החברה הכי טובה שלה ואין כמוה ולא אהיה , ותאמת יצא לי מכל חור לשמוע על זה כבר אין לי מה להגיד לה .. לפני יומיים אני באה אליהם הביתה והיא אומרת לי אל תלכי מאוחר היום אמרתי לה כן גם ככה אני לא צריכה לקום בבוקר אחרי שלוש שעות אני והוא יוצאים לסלון והיא באמצע אומרת לי בואי אני אקח אותך הביתה , אמרתי לה שלא צריך שהכל בסדר אני אחזור במונית היא התעקשה שהיא לקח אותי וחבר שלי לא הבין מה קרה ושאל אותי עם אני רוצה ללכת וההינו לידה אז אמרתי היא רוצה לקחת אותי ותאמת שלא רציתי ללכת כי לא ראיתי אותו כמה ימים
הוא בא איתנו לחניה וחיבק אותי ואמר לאמא שלו עלי
אני מת עלייה תראי איזה יפה היא ונישק אותי בראש
היא פשוט התחילה לצעוק יאאלה נו אין לי זמן , הרגשתי שזה אישי כבר , אולי אני סתם מדמיינת שיש לה משהו אלי ? אני לא יכולה לספר לאמא שלי את זה כי היא לא תיתן לי להכנס לבית שלהם , אני לא רוצה לספר לו על זה אבל באותו יום הוא שם לב שאמא שלו מתנהגת מוזר אני לא רוצה שהוא יחשוב שאני חושבת ככה על אמא שלו כי הוא כל הזמן אומר לי שהיא החיים שלו , שורה תחתונה אני באמת אוהבת את זה שהוא ככה ואמא שלו דואגת לו זה הכי כיף בעולם אבל מרגיש לי שזה אישי אלי אולי אני טועה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות