מקנאה באחותי הקטנה והמוצלחת,החיים שלי עלובים לידה והמשפחה אוהבת אותה יותר, עצות?

אחותי הקטנה , שקטנה ממני בשנתיים, פשוט טובה ממני בהכל ומצליחה ממני בהכל. המשפחה שלנו לא שמה לב אליי וגם בכללי היא תמיד קיבלה העדפה והייתה הילדה הכי קטנה המפונקת והמועדפת.
היא הרבה יותר יפה ממני וזה ברור לכולם.
היא התחילה ללמוד תואר ממש קשה והיא גם מצליחה מאוד. הציונים שלה הרבה יותר טובים משלי היו בהתחלה בתואר שאני לומדת שהוא פחות קשה.
יש לה הרבה יותר חברים ומכרים במיוחד שנוספו לה בשנים האחרונות ולי שהיה קשה לשמור על קשר עם אנשים במהלך השנים נשארתי עם הרבה פחות.
לפני חודש או חודשיים היא התחילה לצאת עם בחור חדש והוא נחשב ממש מציאה ב"שוק": גבוה, חתיך, רזה, עיניים כחולות, חכם, מצליח, משפחה טובה .ממש כל החבילה.
ביומיים לפני היום הולדת שלי היא הכירה אותו לכל המשפחה וכולם התחילו להתלהב מ"המציאה" שלה , ובארוחה שחגגו לי את היום הולדת בכלל לא התייחסו אליי ובקושי דיברו איתי.
זה לא שאני רוצה אותו או משהו כזה אבל הייתי כן רוצה שהבן זוג שלי גם יהיה כזה.
לצורך העניין שאני הבאתי את הבן זוג הנוכחי שלי המשפחה שלי לא התלהבה ממנו כמעט בכלל.
אני והבן זוג כבר 3 שנים ביחד ואני מאוד אוהבת אותו, הוא מאוד אוהב אותי, אנחנו החברים הכי טובים והוא בן אדם מדהים עם אופי שבנות רק מחכות לו אבל הוא לא בהכרח "מציאה מטורפת".
הוא כן בחור שלא מעט היו רוצות לעצמן, חכם, מצליח, משפחה בסדר אבל הוא רק קצת יותר גבוה יותר ממני בערך ממוצע של גברים והוא גם לא נחשב יפה מאוד, מקריח ועם עור חיוור.
זה לא שאני לא מצליחה בכלל בעצמי או מכוערת, פשוט זה לא ברמות שמתקרבות לאלה של אחותי.

אני לא יודעת אם זה תסמונת הדשא של השכן ירוק יותר או שפשוט בגלל שהפסקתי ליטול גלולות בגלל סיבות רפואיות לפני חודש וחצי חודשיים בערך ואולי אני בכלל עם מצבי רוח משתנים, דכאונות , חרדה וכו בגלל זה.
קראתי גם איפשהו שהפסקה בגלולות גורמת פתאום לשים לב לחסרונות בבן זוג כי האמת שלפני זה כן שמתי לב אבל זה פחות הפריע לי משעכשיו זה מפריע לי.
גם אולי זה בגלל שהמערכת היחסים שהיא כבר דיי ארוכה ובאיזשהו שלב מסתיימים הפרפרים בבטן ואין יותר ריגוש.

לא יודעת אם זה זמני, או לא ואני יודעת שהחיים של אף אחד לא מושלמים באמת אבל זה גורם לי לרצות לנתק קשר עם כל המשפחה שלי ולנסות אולי להמשיך עם החיים שלי בשקט.

אשמח מאוד לעצות