היי,
אז אני נמצאת בקשר עם בחור מקסים קצת יותר מחצי שנה... אני בגיל שכבר מחפשת משהו רציני ומשמעותי, הוא צעיר ממני בשנה וחצי וגרוש... מרגישה שהוא חסום רגשית, פיזית, הכל... בהתחלה זה היה אוקי, עבר טראומה בגירושים, נלך לאט, לאט, אבל ככל שעובר הזמן הדברים לא משתנים ונוצר פער גדול בין מה שאני מייחלת לו בקשר למה שקורה באמת. גם באינטימיות המינית יש לנו בעיות, שאנחנו אמנם בשיח עליהן, כי התקשורת בינינו יחסית טובה, אבל זה לא משהו שבאמת גורם לדברים להשתנות. גם מבחינה רגשית הוא לא מביע יותר מדי. אני מרגישה שאני מדברת איתו על מה אני מחפשת בקשר, שאחד הדברים הכי חשובים לי זה מישהו שיהיה מחובר לחיים שלי, שלא יפגש איתי פעמיים בשבוע לכמה שעות וזהו, אלא ממש מערכת יחסים... והוא לא מסוגל לתת לי את זה. עד היום לא הכרתי אף אחד מהמשפחה או מהחיים שלו, חוץ מזה שראיתי את אבא שלו לכמה רגעים. הוא היה בארוחה אצל המשפחה שלי פעם אחת ויחידה ומבחינתו סימן וי על זה.
היינו לפני חודש פעם ראשונה בחו"ל ביחד לשלושה ימים והיה בסה"כ בסדר, אבל ציפיתי שאחרי הנסיעה, שאולי תיתן לו יותר ביטחון בקשר, יהיה איזשהו שינוי משמעותי וזה לא קורה... אני באמת מנסה להיות סבלנית והוא כל הזמן אומר שהוא הולך בקצב שלו ואני מכבדת את זה, מצד שני זו בעיה כי הקצב שלו לא תואם את הקצב שלי. אני כבר באמת בגיל שאני לא מעוניינת להיות בקשר רק בשביל להעביר את הזמן. יש גם הרבה דברים חיוביים, אבל אני פשוט כל הזמן בפחדים שאנחנו לא על אותו ציר זמן ואני אחכה ואחכה ושום דבר לא יקרה... זה כבר קרה לי פעם ולא מעוניינת להיות במקום הזה שוב.
לא יודעת מה לעשות. לתת לזה עוד זמן?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות