איבדתי את אהובתי בגלל טעות טפשית

אני כל כך דפוק.
9 חודשים ביחד, הלכו לפח.
לא הייתי צריך להאמין לה כשהיא אמרה לי שהתנשקת עם מישהו אחר. אפילו בלי הוכחה שזה באמת קרה, האמנתי לה, אפילו בלי לשאול אותך. למה?
כשבאת אליי כמו תמיד עם השמחת חיים, היופי המעלף שלך, החיוך הקורן והמקסים, פשוט התחלתי לצרוח עלייך ללא שליטה, ואת מסכנה שלי, לא יודעת מה אני רוצה ממך, מנסה להרגיע אותי, לבקש שאסביר, אבל אני בשלי, מוציא את הנשמה שלי עלייך, כמו שמעולם לא הוצאתי על אף אחד.
"חלאה בוגדת".
יצאת מהבית שלי בהלם ובוכה.
לאחר יומיים התגלה לי שמתי שכביכול התנשקת עם מישהו, בכלל היית באמצע התנדבות בבית חולים, משמחת ילדים קטנים, כמו מלאך יפה, כהרגלך.
חשכו עיניי. שאלתי והיא הודתה שהיא שיקרה לי כשאמרה שהתנשקת עם מישהו אחר כי היא רצתה אותי.
הבנתי את הטעות הגדולה ביותר בחיי.
ניסיתי להתקשר, התעלמת.
ניסיתי לסמס, סיננת.
באתי לביתך, 40 דקות, 2 אוטובוסים.
פתחת לי את הדלת, עיניים אדומות מבכי. רציתי לתת לך חיבוק אבל דחפת אותי ממך.
הסברתי לך מה קרה ואת הטעות האיומה, ואת, לא רוצה לשמוע.
בדיעבד, את צודקת, לא מגיע לי.
כשרק התחלנו לצאת, סיפרת שיש לך בעיות אמון, ואני הבטחתי לך שלעולם לא אפגע באמונך.
אבל מה עשיתי? מה שעשיתי יותר גרוע מבגידה.
איך יכולתי? איך יכולתי להאמין למישהי שאני בקושי מכיר, ולצעוק עלייך בצורה כ"כ מזעזעת, כשאת אפילו לא יודעת מה אני רוצה ממך.
"בבקשה, אני מצטער, תסלחי לי, אני כל כך אוהב אותך, לא יכול בלעדייך.."
כלום, היא לא רוצה לשמוע, כל כך פגועה, כל כך שבורה, מיובשת מדמעות.
"תלך בבקשה, אני לא רוצה לראות אותך"
הלכתי, שבור, כבר שבוע שאני שבור. לא מסוגל לעשות פעילויות בסיסיות, כל דבר מזכיר לי אותך.
מלאך שלי, אני מתגעגע אלייך כ"כ, רוצה אותך בחזרה.
אני ככ אוהב אותך.
אני מתגעגע לחיבוק האוהב שלך.
לשיחות שלנו עד השעות הקטנות של הלילה.
לריח הממכר שלך, שהרחתי עוד בדייט הראשון ומאז מלווה אותי לכל מקום שאלך.
לנשיקות החמות והרכות שלך.
מתגעגע לטיולים שלנו יד ביד.
לצחוק המתגלגל שלך.
לציניות החדה שלך שתמיד הצחיקה אותי.
לתמיכה שלך, את העמוד שדרה שלי, החמצן שלי, בלעדייך, כ"כ קשה להתקיים.
החברה הכי טובה שלי, הבן אדם שאיתו אדבר על הכל, עד כדי כך שהבן אדם היחיד שאני רוצה להתייעץ איתו לגבי הפרידה שלנו זה לא אחר מאשר-את.
אני מתגעגע לשיער שלך, לבלונד היפה הזה עם הגוונים.
מתגעגע לעיניים החומות והגדולות האלה שמכילות ככ הרבה חום, הבנה ואהבה.
מתגעגע להעביר ידיים על העור הצחור שלך, כמו שלגיה.
מתגעגע לאינטימיות שלנו.. הסודות שרק אנחנו יודעים.
מתגעגע לאיך שאת מעבירה את הידיים שלך בשיער שלי בצורה כ"כ עדינה שאני על סף הרדמות.
מתגעגע לאכפתיות והשבריריות שלך, לכנות שלך, לתמיכה שלך.
אמרתי כבר שאת החמצן שלי?
אני יודע שאת תראי את זה, כי את אוהבת לבלות באתר הזה ולייעץ לאנשים, כי את מלאך, שרק רוצה שיהיה טוב לכולם, לא מגיע לך כל הסבל שגרמתי לך.
אני כל כך מצטער..
מצרף את השיר האהוב עלייך, שאני יודע שאת אוהבת, כי את תמיד שרה לי אותו כשאנחנו לבד.
בבקשה תחזרי אליי.