היי
אני וחבר שלי כבר 4 שנים ביחד וכבר מהשנה הראשונה התחלתי לשים לב לחוסר אכפתיות מהצד שלו. בין אם זה מתנה קטנה ליום אהבה .. להגיד שהוא אוהב אותי מדי פעם.. או אפילו לבוא אליי הביתה.
אתחיל מזה שאני אוהבת אותו.. ובגלל זה גם קשה לי לראות את עצמי בלעדיו אבל יש כמה חסרונות שמנש מקשים עליי .הוא אומר לי תמיד שהוא לא בן אדם שאוהב לדבר הרבה .. אבל הוא מתכתב כל הזמן עם החברים שלו ולי הוא לא רושם מילה אלא אם כן זה בא ממני. כשאני באה אליו הביתה גם אז הבן אדם לא מוציא מילה אבל הוא כן יכול להתכתב בפלאפון עפ אנשים מולי כל הזמן . גם כשאנחנו אוכלים יחד בשולחן.. גם אז הוא מדבר ללא הפסקה וכשאני מבקשת ממנו לדבר גם איתי הוא אומר ״על מה את רוצה בדיוק שנדבר?״ וממשיך להיות בפלאפון.
בלי קשר לזה.. 3 שנים.. במשך 3 שנים רק אני באה אליו. הוא היה אצלי פעמיים בבית ביום ההולדת שלי וזה הכל. כשאני עושה איתו שיחה על זה ואני אומרת לו שזה לא נעים לי שרק אני באה אליו הוא אומר לי שזה המצב ושזה לא ישתנה. שהוא יכול להגיד לי שכן כן זה ישתנה אבל שהוא מכיר את עצמו וזה בסהכ פייז שיעבור .
הוא מספר לי שלא נוח לו אצלי בבית ושהוא מעדיף להיות בבית שלו.. עכשיו מן הסתם גם לי לא נוח לנסוע אליו 40 דקות באוטובוס ועוד כל מיני בעיות שגורמות לאי נוחות בבית שלו אבל אני עדיין עושה את זה כי אני אוהבת אותו .. והוא לא יכול לבוא אליי כי הוא פשוט לא ישתנה.
זה רק על קצה המזלג לצערי. יש עוד כמה דברים שממש מכאיבים לי. לדוגמא בריב הוא לא יכול לשמור על הפה שלו והוא חייב לקלל ולהכאיב .
לא אפתח עכשיו את הכל..
אם אפשר בבקשה לקבל עצה איך אפשר לטפל במצב כזה ולשפר אותו
צודה רבה מראש
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות