אני נשואה פלוס שניים.
ביחד כבר 12 שנים.
תמיד תפסתי מבעלי אדם בעל נתינה, אכפתי, מסור.
לאחר סיטואציה מוזרה בינינו הדעה הזאת התערערה. פתאום אני מרגישה שאולי אני לא באמת מכירה את אבי ילדיי.
הרגשתי לא טוב, יד שמאל נרדמה לי וכאבים בבטן העליונה וביקשתי לעשות בדיקת דם. התוצאה הגיעה ביום חמישי והיה מדד לא תקין שהצביע על כך שיתכן שיש לי בעיה בלב.
שוחחתי עם הרופאת משפחה ביום ראשון והיא נתנה לי הפניה למיון לצורך המשך בדיקות.
רציתי ללכת בשעת הערב, אחרי שהילדים ירדמו ובעלי כמובן ישאר איתם בבית. אין לנו הורים. כך שלא היה מישהו שהיה אפשר להקפיץ לבייביסיטר.
בעלי התעקש לצאת להליכה עם חבר.
טען שקבע מראש ולא נעים לו לבטל. הייתי כל כך המומה וכעוסה שלא התעקשתי ללכת ופשוט נשארתי בבית עם הילדים והוא יצא להליכה של שעתיים.
אני פגועה נורא. חושבת לעצמי, זה הבחור שהתחתנתי איתו? ששומע שאשתו קיבלה הפניה למיון אבל יותר חשוב לו לא לאכזב חבר.
מציינת שמדובר בחבר שגר ממש קרוב. לא הגיע ממקום רחוק. וחוץ מזה עדיין לא יצא מהבית למפגש, כך שהיה לו זמן לבטל.
בהמשך, התברר שהוא חושב ש"אנסתי" את הרופאה לתת לי הפניה ושאין לי כלום. לדעתו אני היפוכונדרית ומדמיינת דברים.
שוב, מדגישה התוצאה של בדיקת הדם היתה לא תקינה.
רק לצורך השוואה, כשפעם אחת היתה לו בחילה והוא הקיא, הוא ביקש שנזמין אמבולנס הביתה וכמובן שליוויתי אותו לטיפול רפואי. הוא מאוד חרד על עצמו, אבל אני מדמיינת ודרמטית לדעתו.
אני עצובה מאוד, פגועה ומאוכבת.
רציתי לשמוע את חוכמת ההמונים. מה דעתכם על הסיטואציה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות