היי
אני נמצאת בתפקיד משרדי ביומיות עד הערב
אני מרגישה שאני לא מממשת את הפוטנציאל שלי באמת.
אני הרבה פעמים עובדת מאוד קשה ועדיין לא מרגישה סיפוק ותועלת מהכול.
אני חוזרת עייפה וחסרת מוטיבציה מבסיס, ופשוט לא באלי כלום.. אני ישר הולכת למיטה ונרדמת עד הבוקר.
אני מכירה חברים וחברות פה ושם כדי להרגיש פחות רע כשאני שם, אבל גם אז זה נדמה שאני מזייפת את מי שאני שם לפעמים ובכללי שמה מסיכה ומשחקת אותה שהכל בסדר.
כבר דיברתי על זה עם המפקד שלי בכל הקטע של השחיקות והעומס, זה לא ממש הולך לכיוון של בגדר השינוי.
כל הדיכאון נופל עליי בבוקר ובמקום לזרום עם היום, אני חושבת לעצמי כמה מבאס זה לקום בבוקר למקום הזה ספציפית.
אני רוצה להרגיש שאני בסדר עם התפקיד, ושאני בסדר עם העבודה שלי, אבל הכל שוחק. אני לא מפסיקה לחכות לסופש במקום לחיות את היום עצמו. אני מרגישה שאני נכנסת ללופ מחשבתי שלא נגמר עם עצמי ושואלת את עצמי מתי זה כבר נגמר.
וזה נשמע הכי מפונק שיש, אבל אני בסך הכל רוצה לחוות מהטוב שבצבא כמו שכולם מספרים. לי זה מרגיש כמו עבודה משרדית בודדה ומנוכרת שאני נמצאת בה כל הזמן עד שהשבוע נגמר. בלי טיפת רגש חיובי. רק להתבאס שאני שם.
אני רוצה להתחיל להעריך את הקיים. אני לא יודעת איך להסתכל על זה ככה. מה אתם חושבים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות