אפשר לשכוח תקיפות מיניות?זה נכון לגשת היום למטפלת נוספת או שזאת התעסקות מיותרת?

היי, זה נושא שכמעט ואף פעם לא שיתפתי ואני מקווה שיוכלו לתת לי כאן כמה טיפים אולי.
אני היום אישה צעירה ובעברי עם אופי קצת יותר סוער מהיום לא ידעתי איך להתמודד עם הנושא שנקרא הטרדות ותקיפות מיניות. בזכרון זה תמיד רגע של הלם, סוג של שיתוק. אני מאמינה שאין אישה שלא עברה הטרדה אבל מעטות הנשים שיכולות להעיד על כמויות מאוד גדולות של תקיפות מיניות עד לאונס ממשי, כשגם ממנו הצלחתי לברוח במזל אחרי שנזרקתי ונאבקתי על מיטת שומרים.
אני לא מדברת על פליטות פה שפלות אלא על הפעלת כוח וגרימת כאב ושיתוק פיזי.
אני לא מתחילה עם גברים ואם אני היום אינטימית איתם, אני לא מאלה שמשחקות משחקים מיניים, אני באמת משתפת בשיחה משהו שהוא שלי, עד לתחום המיני כמובן. עם הגבר שהיו לי איתו הרבה מאוד שנים יחד הרגשתי שיכל להכיל את המשקעים שעברתי. גם אם אנחנו היום לא יחד, תמך בי תמיד והיה נוכח במקרה מאוד קשה שעברתי מול גבר שהטריד ותקף אותי מינית וממש דאג להציל אותי מהידיים של מטורף.
אני מבינה היום בדיעבד שגם אם עבר זמן, זה עדיין פצע, צריבה, סוג של משקע. עברתי תקיפות מאוד חזקות. היה גבר אובססיבי אלי עד לרמה שבן הזוג שלי דאג למשמרות של אנשים ללוות אותי מהבית לעבודה ולבתים של חברות כי אותו אחד היה מופיע בכל מקום שהייתי נמצאת בו, שולח ידיים, מצמיד אותי לקירות ומכאיב לי. לא התלוננתי במשטרה בטיפשותי. היום ממש במקרה בחור מסויים סיפר לי על הטרדות של בחור מסויים אחר ולשמוע את העובדה הזאת זעזע ושיתק אותי לרגע, הרגשתי כמו סכין ישירות ללב ומהר ולכמה שניות חשבתי על הפגיעה. ממש צרב לי !!
כך שאני מגלה שעברתי חיים לא פשוטים בנושא הזה. לא השפיע עלי אינטימית למזלי עם הגבר האחרון שהייתי איתו תקופה ארוכה, כי כשכן רציתי בזוגיות הזאת, היו לי חיי מין מאוד טובים איתו.
מאוד אהב את החיצוניות שלי ומבחינתי לא היה אף פעם חסם כלשהו אבל נפשית אני מבינה שאני מצולקת ומבינה שהזמן לא באמת גורם לפצעים להגליד ומבינה את הנשים שתובעות בבתי המשפט בדיעבד אחרי הרבה שנים זה פשוט עדיין במקום מסויים חי בהן אם רק איפשרו לעצמן לזכור.
הייתי בסוג של טיפול רגשי עם מטפלת רגשית לא פסיכולוגית ועברתי איתה תהליך לא קצר אבל בהחלט עוצמתי וקיבלתי כלים מסייימים להתמודד ולראות תמיד הלאה בחיים. למדתי ממנה טכניקות כמו לשכוח, לנתק רגש מסיטואציות, מהוויות, לבחור להיות שמחה ובשכנוע עצמי שמה שהיה לא יהיה ושהרוב יסתדר כי לדברים קיימת נטיה להסתדר בדרך כלשהי. זה בהחלט הצליח בהרבה מהמקרים שעברתי בחיי אבל הנפש כאילו ממשיכה לזכור ולפעמים יש את הפלאשבקים כששומעים על עוד בחורה שהותקפה או עברה נוראות. ההזדהות שלי טוטאלית וכואבת ברמה הפיזית.
התחלתי לצאת עם גבר ממש לפני מעט זמן לא מכירים או שקיימת מסגרת משותפת בינינו ולכן המפגשים הם עד פעמיים בשבוע ואני תוהה אם לשתף אותו בעובדות האלה שעברתי, למרות שפיזית או מינית לא תהיה לי בעיה מולו. זה לא משפיע. שאלה נוספת שהייתי רוצה לשאול היא האם נכון היום לגשת למטפלת נוספת בשיטה אחרת או שזאת סתם נבירה מיותרת בנפש שלמדה לשכוח? וכמובן שאלת השאלות האם נכון לקוות שאשכח מתישהו את העובדה והזכרונות ואף פעם לא ישפיע עלי ברמה של פלאשבקים? זה ריאלי?