היי,
אני בת 23. כרגע מובטלת... עזבתי את העבודה שעבדתי בה במשך שנה לפני 3 שבועות. מאז אני לא מצליחה למצוא עבודה חדשה נורמלית! אני כ"כ מתוסכלת ומיואשת, כמע כל המשרות בעיר שלי שנשמעות נורמליות לא חוזרים אליי. אני שולחת קו"ח ויש דממת אלחוט.
המצב הזה מכניס אותי לעצב עמוק, ואף אחד חוץ מאמא שלי לא מקל עליי בזה. כולם סביבי יודעים רק להעביר ביקורת "בונה" ונמאס לי, נמאס לי להרגיש ככה לא טובה או מוכשרת מספיק, לוזרית שבחיים לא תצליח להתפרנס בשפיות ובעיקר כישלון.
מגיל תיכון ככה התחלתי להיות אדם חרדתי ופגיע, השתנתי מאוד. גיל ההתבגרות עשה את שלו ונהייתי אדם סגור, מלא חרדות ואז הגיע המוות של אבא שלי... בנקודה הזו נשברתי ובכלל לא הייתה בי מוטיבציה לכלום.
הגיעה בדיוק באותו זמן הקורונה, שהפכה את הכול למושבת, נשארתי בבית 3 שנים... רק בשנה האחרונה לאחר שסבלתי מהתקפי חרדות ממושכים בלילות ובימים, הצלחתי לאושש את עצמי בעזרתם של קרובים ויצאתי לעבוד...
תנאי העבודה היו סבבה עד שלא והחלטתי לצאת למצוא משהו אחר. ואין!
ניסיתי ועדיין מנסה, אבל אני כ"כ כועסת על עצמי ומאוכזבת ממני ששום דבר לא יצליח או ילך לי ככה בחיים. כי אי אפשר לתלות את האושר בדברים חיצוניים, זה צריך להגיע ממך...
אני כל כך רוצה לצאת לטייל בעולם, אבל לא חסכתי מספיק וגם יש לי אמא שלא יכולה להשאיר לבד.
אז אני תקועה בלי מוצא, כעוסה על החיים ועל כולם ובעיקר אומללה...
יש למישהו איזו עצה בשבילי? איך לרפא את עצמי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות