לחזור
ימים לא קלים עובר על עם ישראל
ואצלנו במשפחה זה מורגש יותר מתמיד
זו הפעם הראשונה שאני פונה לאתר הזה לעזרה, אני מודה, עד כה הייתי "גולשת אילמת" שמסתכלת על השאלות המעניינות שלכם ולא מעזה לכתוב עצה.
אנחנו גרים ביישוב שקרוב לעוטף עזה, אני, בעלי ובננו היחיד בן ה-8.
אנחנו מאוד קרובים לכל אזור המנהרות, או יותר נכון איפה שהחשש למנהרות...
אני ובעלי ממזמן הפסקנו להסתיר לילד שלנו את המצב, בננו מכיר ויודע כל מה שקורה במדינה שלנו, אין מה לעשות... זו המציאות ולצערי לא ניתן להסתיר אותה
מתחילת תקופת המבצע עברנו לאחותי שגרה בצפון הארץ ועקבנו משם אחר כל מה שמתרחש, ועכשיו... כשהחזרה לשגרה קרובה, בני מפחד לחזור לבית שלנו בגלל המנהרות...
אני מבינה אותו, זה לא פשוט...
היה לילה שהוא העיר אותי מסיוט שהיה לו בעקבות המנהרות, הוא חלם שיוצאים משם "אנשים רעים" כפי שתיאר.
למה ילד בן 8 צריך בכלל לחלום דברים כאלה? במקום לחלום על דמויות? על חיים צבעוניים?
אני באמת חצויה, אני באמת לא יודעת מה אני אמורה לעשות במצב כזה
לעזוב את המגורים ביישוב בעוטף עזה? הרי זה מה שהאויב רוצה... להבריח אותנו... לגרש אותנו מהבתים שלנו... אז לתת לו את הסיפוק הזה?
האם אני יכולה לסמוך על הממשלה שהם עשו עבודה טובה ושלא יצוצו לי פתאום מחבלים מאיזה מנהרה? ומה אני אמורה לעשות עם הבן שלי שכל הזמן חוזר על המנגינה שאינו רוצה לשוב לבית.... אני מרגישה כ"כ אבודה... לא תיארתי לעצמי שאגדל את בני לחיים כאלה.
אחותי הציעה להשאיר את הילד אצלה קצת, אולי בהתחלה... ואני באמת לא יודעת אם זה תקין.
אודה לעצות שלכם, אני זקוקה להן.
שיהיה לנו המשך שבוע שקט ורגוע,
כרמל
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025