בחיים לא חשבתי שאצטרך לשאול את זה או לכתוב את זה אני אבא גרוש והבת שלי בת ה 13 לא בקשר מספר שנים זה החל בהדרגתיות והחריף עקב נסיונות רבים של הגרושה לחבל בקשר שלנו שאולי לא היה הכי מושלם שיש אבל היו רגעים מקסימים ויפים ואז חלה התרדרות גדולה וחוסר רצון של הילדה להפגש איתי והגיע לרמות של זלזול כלפי מצד הילדה ולצערי נדחקתי לפינה ומצאתי את עצמי לבד למרות מאמצים רבים שלי לחידוש הקשר לא הצלחתי והרגשתי שאין לי מה לעשות ואני כביכול השלמתי עם המצב הזה חיכיתי לראות אולי זה יבוא ממנה ולא נראה שיש בכלל רצון ממנה וכואב לי ממש ולפעמים יש לי נפילות קשות של עצבות אני לא יודע לפעמים איך להתמודד עם הכאב הזה זה כמו נעול אצלי בפנים לא מדבר עם אנשים על זה כדי שלא לחשוב על זה זה כואב לי כואב לי המחשבה שהילדה שלי לא תדע לעולם כמה אני אוהב אותה וכמה היא חסרה לי וכמה נשרפת לי הנשמה כשאני חושב עליה ונזכר בה רק להרגיש חיבוק ממנה אני יודע שזאת לא בדיוק שאלה ואולי רובכם לא תבינו אבל פשוט הייתי חייב לכתוב מה עובר עלי אולי זה קצת יעזור לי ואולי יעזור לילדים אחרים לקרוא ולהבין שההורים שלהם אוהבים אותם תמיד תמיד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות