סולדת מכל נושא הזוגיות וכל בחור שאני מכירה ישר חושבת למה לא, איך מתמודדים עם זה?

היי
זה יותר פריקה ומעניין אותי אם עוד מישהו נתקל במצב הזה ואיך הוא התמודד והאם זה הסתדר לו בסוף…
אז הגעתי לגיל 25, כפי שאתם יודעים זה הגיל בו מתחיל גל החתונות בכל מקום ובכל רשת חברתית…פתאום ההיא מהיסודי מתארסת, זאת מהבסיס בהריון…הילדה הסנובית מהתיכון מתחתנת ..ובתואר בכלל חתונה אחר חתונה…
ואני נמצאת במקום שונה לגמרי, במקום שמפחד מכל הנושא הזה שנקרא ״זוגיות״…מרגישה שאין לי כוחות להכנס למסגרת הזאת, לחפש אחר ״החתן העתידי״ נראה לי כמו משימה בלתי אפשרית…ולמה? כי יש כלכך הרבה מכשולים בדרך עד שמגיעים לשלב הזה של נישואין (כמובן שגם אחרי…אבל אני עוד לא שם חח). מרגישה שעד שקשר הופך לזוגיות ועד שזוגיות מתפתחת למגורים משותפים, ועד שמגורים משותפים הופכים לטבעת וחופה…צריך לעבור סיוט, המון קשיים, המון ספקות, המון אי וודאות ואני מפחדת מזה
לא בא לי להיות במקום הזה שמפתח ציפיות ומתאכזב, במקום הזה שמתחילים קשר עם גבר…ואת לא בטוחה שהוא רציני לגבייך, אולי הוא סתם מעביר איתך את הזמן…אולי הוא לא סגור עלייך..אולי הוא ימרח אותי בקשר של שנים ובסוף יעזוב אותי ולא ירצה להעלות את הקשר הזה שלב אחד קדימה ושוב אחזור לרווקות….ואני לא יודעת כמה קל יהיה לגרום לו לרצות לגור ביחד..ואחר כך להתמסד..זה מרגיש לי כמו משהו שממש בלתי אפשרי להגיע אליו ואין לי כוח פשוט להתחיל את זה בכלל
ולא, אני לא מכוערת..אני בחורה נאה מאוד, משכילה מטופחת שפשוט פיתחה חוסר אמון בגברים וסלידה מכל הנושא הזה…וכן בגלל קשר קודם שהיה לי שיצאתי ממנו בתחושה של רמאות…הרגשתי שהבחור סתם העביר איתי את הזמן, וזה עשה לי טראומה…כן יצאתי עם בחורים לחוצי חתונה…אבל הם לא התאימו לי, חתכתי מהם, כך שזה לא לגמרי משימה בלתי אפשרית אלא אם כן אני מתפשרת על מישהו רק לשם החתונה….
מצד שני לא רוצה להשאר רווקה כל החיים, אני כן רוצה להתחתן, כן רוצה להביא ילדים ולהקים משפחה…אבל מרגישה שזה לא בר השגה, שזה עלול לפגוע בי, שזה מתכון לאכזבות ואני פשוט לא מסוגלת להכניס את עצמי לזה…
לא יודעת איך אפשר להתקדם מכאן, כל גבר שאני מכירה אני אוטומטית חושבת על למה זה לא ילך בינינו…ואני יודעת שזה מתוך מגננה, אני רווקה המון שנים ואני רוצה להתקדם בחיים…איך יוצאים מהבור אליו נכנסתי?