לצערי לא יכולתי ללמוד בגיל יותר מוקדם מטעמים כלכליים ונפשיים, כך שאני מתעתד להתחיל ללמוד רק בגיל 30, כי היום בהחלט מתאפשר לי. אחרי שנים בהן חשבתי שאולי אצליח להתפרנס ממשהו יותר אומנותי (אני מנגן וכותב), היום אני כבר מפריד בין המקצוע לתחביב, כך שאחלוק את החומרים שלי עם העולם בנפרד בחינם לגמרי.
מצד אחד אומרים לי "גיל זה רק מספר" ו"אתה עוד בהחלט צעיר", אבל זה עדיין מרגיש כאילו מסתכלים עליי כאל מין "זקן". וכשאומרים לי "גם בגיל 80 אנשים מוציאים תואר" זה לא מעודד, כי אנשים בגיל 80 לומדים בשביל הסיפוק האישי שלהם בעוד אני לומד למטרות של בנייה עצמית. ומעבר לכך, אני בכלל לא מרגיש שעבר יום מאז שהייתי בן 24 ואני גם נראה צעיר. באמת מאוחר מדי? אשמח לקבל עוד פרספקטיבות לעניין הזה.
לענייננו, התחלתי לקחת קורסים מתמטיים באוניברסיטה הפתוחה והולך לי די טוב (אף פעם לא הייתה לי בעיה במובן הזה). אבל אני עדיין מתלבט לאיזה כיוון בדיוק לקחת את זה.
משקלול של פרמטרים כמו ביקוש למקצוע, שכר, יציבות תעסוקתית והגיל שלי אני מתלבט בין סטטיסטיקה ומדעי המידע (כן, איאלץ להמשיך גם לתואר שני, אני יודע) או הנדסה אזרחית. לכל אחד יש יתרונות וחסרונות. בסטטיסטיקה ייקח יותר זמן בעוד שבהנדסה אזרחית אולי יהיה יותר מאתגר. זקוק לעצתכם, מה כדאי לי?
ובנימה אחרת, אני גם מחפש בת זוג בנרות. לכן אני רוצה לשאול אתכן, האם הייתן יוצאות עם מישהו שעדיין בונה את עצמו בגיל הזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות