שלום,
לפני כ3 חודשים ואני ובת זוגתי ב4 וחצי השנים האחרונות בטלנו את החתונה.
היא בת 28. גרנו ביחד בשנה וחצי האחרונות.
אני מהנדס וסיימתי את התואר לפני כחצי שנה אבל עדיין לא מצאתי את מקומי מבחינת העבודה.
ישבתי מספר חודשים בבית, מצאתי עבודה ועבדתי שם כחודשיים אבל זה לא היה המקום בשבילי.
תוך כדי, המלצתי לבת זוגתי לוותר על הדירה ולעבור לגור אצל ההורים שלה או שלי כדי לחסוך בכסף.היא סירבה, אמרה שהיא לא תרגיש בנוח לחיות ככה והציבה אולטימטום- או שנשארים בדירה או שאין חתונה.
לצערי התקפלתי ונשארנו לגור בדירה.
כחודשיים לפני החתונה אמרתי לה שאני מעוניין להתפטר כי לא טוב לי במקום העבודה ואני סובל. היא מבחינתה אמרה שאני צריך לסבול בשביל להיות איתה וזה או שאני נשאר בעבודה או שאין חתונה.
בין לבין היא כבר איזה 3 פעמים זרקה את הטבעת וחזרה בוכה להורים שלה.
התגברנו על כל הריבים, אבל הריב של העבודה שבר את גב הגמל.
אמרתי לה שהיא מגזימה עם האולטימטומים ושזה לא יעבוד. כך נפרדנו…
עברו כבר 3 חודשים, לא נותר ממנה זכר, לא הודעות, לא טלפון.
האם 3 חודשים זה עוד טרי? קשה לי, אני מתגעגע , היו לנו המון ריבים שטותיים ולא עמדנו בלחץ.
האם לדעתכם עבר יותר מדי זמן? האם גם לה קשה? האם כדאי לי להתקשר אליה?
מה זה אומר שאישה בת 28 מוותרת בכזאת קלות על החתונה שלה?
חשוב לי לומר שאני לא טלית שכולה תכלת ועשיתי טעויות, אבל הייתי בטוח שהיא תלך איתי באש ובמים עד שנמצא את מקומנו, בכל זאת אני מהנדס והמשכורות לא רעות גם אם יש תקופה זמנית שקצת קשה בה.
היא מצידה טענה שאני צריך להוכיח את עצמי להורים שלה. האם זה לא משפט מעליב?
האם זה מת לחלוטין, זה נגמר בריב מכוער, תוך יום היא לקחה את הדברים שלה מהדירה וביטלנו את הכל. בנינו במשך 4 וחצי שנים והרסנו ביום אחד.
היא מבחינתה עוד כועסת אני די בטוח, לא ממש רוצה להיות בקשר להבנתי, חסמה אותי מכל המקומות וכו.
האם גם לה קשה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות