אני בת 22, כל החיים שלי נסעתי באוטובוסים - זה היה בלתי נסבל בשבילי, הייתי צריכה תמיד לתפוס טרמפים מחברים ליציאות וכו'.. סבלתי מהאיחורים של האוטובוסים, כל הדרכים הארוכות והמיותרות, האנשים המסריחים וההזויים באוטובוסים, לקח לי הרבה זמן להוציא רשיון והתייסרתי מכל שניה באוטובוס.
המשפחה שלי מיושנת ולא מתקדמת ובגלל זה לאף אחד מהם לא היה רכב או רשיון, מה שאומר שגם כשהוצאתי רשיון לא היה לי מלווה והרשיון שלי ישב לו בצד ככה חצי שנה.
נגמר המלווה והייתי בחיפושים פאקינג חצי שנה אחריי רכב.
בסוף מצאתי את הרכב המושלם, ממש מציאה, כבר יומיים שאני נוהגת וגיליתי שאני לא יודעת לנהוג כמו שחשבתי. נתחיל בזה שבאופן כללי אני בחרדות בגלל התהליך של ההוצאת רשיון שלי (לקח לי הרבה זמן) אבל קרו לי דברים ביומיים האלה שגורמים לי להרגיש חסרת ביטחון.
אני נוהגת דיי סבבה אבל קרו לי מקרים שהפחידו אותי.
הייתי בצומת ולא נכנסתי בזמן הנכון מהלחץ ועוד שניה יכלו להיכנס בי רכבים, אני דיי שוקיסטית. אני עוד לא כל כך מתמצאת, במיוחד בחניות, מקביל יודעת לחנות מושלם אבל ניצב שכחתי לגמרי.
היה קטע שנכנסתי לתדלק ולא היה לי מושג מה לעשות עם החיים שלי.
בקיצור, אני ממש בחרדות. אין גם מישהו שילווה אותי ויעזור לי.
השקעתי את רוב הכסף שלי ברכב הזה ופתאום אני מרגישה שהייתי צריכה להישאר עם האוטובוסים.
רציתי לדעת אם ההרגשה שלי לגיטימית? אם עוד מישהו הרגיש כמוני וזה עבר לו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025