יש לי בן זוג מדהים (בן 27) ואנחנו ביחד כבר חמישה חודשים.
שנינו סטודנטים, אני לומדת לתואר בעיצוב והוא לומד משחק, רק שאצלו הלימודים לוקחים ממנו ממש מחיר נפשי. הוא כבוי כל הזמן, כל הזמן אומר שהוא גמור, הלימודים של שנינו עמוסים בטירוף אבל אני לפחות נהנית ממה שאני עושה.
כשאני אומרת לו ששווה לחשוב על אולי לעזוב ולשנות כיוון הוא לא מוכן לשמוע.
היתה לי איתו שיחה אתמול ששאלתי אותו על העתיד, איפה הוא רואה את עצמו בעוד שלוש שנים, בעוד שנה, מה עבודת החלומות שלו ופשוט לא היו לו תשובות לתת לי חוץ מ"איבדתי את עצמי אני כבר לא יודע מה אני רוצה"
וכששאלתי אותו מה הוא היה ממש רוצה לעשות הוא אמר "לטוס למזרח לחפש את עצמי, לטייל, לראות מקדשים ואולי להבין את המשמעות בחיים האלה" (יש לציין שהוא כבר היה במזרח גם)
בכל מקרה, אני מרגישה שאני כבר די סגורה על עצמי, שיניתי די הרבה כיוונים בחיים, לא עשיתי צבא (דתיה) אז היו לי חמש שנים שבהן החלפתי עבודות והחלפתי לימודים עד שהגעתי לאן שאני היום.
אני יודעת מה אני רוצה בשבילי, בשביל הקריירה שלי, הבית העתידי שלי, גם הייתי רוצה להתחתן איתו.
פשוט מאוד מפריע לי שממה שאנחנו מדברים אין לו רצונות או שאיפות חוץ מללכת להיזרק על חוף במזרח.
אני אוהבת אותו בטירוף והמחשבה להיפרד ממנו קורעת אותי לחצי, אבל אני לא יודעת אם אני יכולה להישאר במצב הזה איתו.
הייתי רוצה להיות מסוגלת לעזור לו אבל אני יודעת שהוא אדם בוגר והוא צריך לקבל את ההחלטות שלו, הבעיה שאני מרגישה שהוא לא מקבל שום החלטה.
חוץ מלדבר איתו אין שום דבר שאני יכולה לעשות וגם לא הייתי רוצה לשנות אותו בכוח. פשוט הלוואי שהייתי יכולה להחזיר לו את שמחת החיים והתשוקה למשהו, שיהיה לו את הדרייב לעשות שינוי בחיים שלו.
לא יודעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות