לא.. אני דווקא אוהב/ת התחלות ולהכיר את העולם של בן/בת הזוג
היי, נכנסתי לזוגיות לא מזמן, אחרי הרבה שנים של לבד.
איתו אני מסתדרת מעולה (טפו חמסה) - אנחנו פתוחים, מתקשרים, הוא סבלני כלפי, מכיל אותי ויש לנו חיבור טוב. מרגישה מאוד קרובה אליו אבל מצד שני גם מרגיש שזה עדיין התחלתי כי כדי שזה באמת יתקדם צריך להכיר חברים ומשפחה וממש קשה לי עם הדברים האלה.
אני רק חושבת על מצב שבו אני אצטרך ללכת לשבת עם החברים שלו ובנות הזוג שלהם או להביא אותו אליי הביתה וזה עושה לי ממש רע! לא ברור לי למה אני לוקחת את זה כל כך קשה. להביא למשפחה שלי זה פשוט מביך ולא בא לי על זה בכלל, מרגישה שזה צעד שמתישהו אני אצטרך פשוט לעשות בכוח כי צריך וזהו.
כנל עם חברים מתישהו זה צריך להגיע לשם והוא גם מאוד קרוב לחברים שלו ומצפה להפגיש בינינו.. לא יודעת למה לא בא לי על זה בכלל ואני ממש מרגישה אנטי עד לרמה שזה קצת עושה לי חרדה.
אשמח לעצות או אם מישהו מרגיש אותו הדבר אשמח לשמוע אם הבין למה.. תודה
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025