איך לא ״לדפוק חשבון״ למשפחה יותר מדי??? זה מעצבן אותי נורא שאני לא עושה דברים שאני רוצה כי אני חושבת לעצמי מה אגיד להם ומה אם הם ידעו ואיך יגיבו.. התגובות שלהם נורא משפיעות עליי גם.
אני בת 29 בעיקרון כבר אמורה להיות אדון לעצמי, לקבל את ההחלטות שלי ולעשות כרצוני. אני כן מתגוררת לבד (עם עזרה של המשפחה עדיין) וכן מתנהלת בעצמי ביומיום אבל יש דברים שאגיד להפ כדי מעין לבקש אישור ורק אז ארגיש בנוח לעשות.
למשל - אם אפספס יום בלימודים ואלך לעשות משהו אחר שאני רוצה במקום. בעיקרון זה תקין כי אני בן אדם בוגר וזה שיקול שלי, גם שאר האנשים בכיתה לא מגיעים לכל שיעור ושיעור.. אבל אני מרגישה שאני חייבת דין וחשבון ושאני צריכה ליידע או לחרטט או להסתיר ואז יהיה לי פחד שזה יתגלה.
יודעת שזה אולי נשמע קצת מפגר אבל אשמח לעזרה איך אפשר לשחרר מזה.. תודה.
** המשפחה ממש בסדר הם כן מאפשרים לי חופש ואם אומרים משהו זה בקטע של להכווין / להזהיר.. מנסים לעזור לא להרע.. הם כן מלחיצים לפעמים או אומרים למה ככה ולמה ככה אבל לא מתוך כוונה רעה. עליי זה נורא משפיע, מילה אחת יכולה להוריד לי את המצב רוח ולשנות לי את האנרגיות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות