הוא היה צעיר ממני והייתה לנו אהבה מטורפת אבל נפרד ממני, יש לי סיבה להרגיש החמצה?

האמת שרק כשהוא התחיל איתי הבנתי שהבטחון העצמי שלי לא משו - הוא היה בעיני הבחור הכי מדהים ומקסים בערב הכרויות שהלכתי במקרה - ממש כמו סיפור אגדות - לא הסתכלתי לכיוונו במיוחד כי רק כשהעפתי את המבט הבנתי שאין לי סיכוי. הוא סיפר שהוא לומד לתואר סופר שווה בסבב הכרויות ואז אני זוכרת שעוד יותר אמרתי לעצמי שאין לי סיכוי (גם העובדה שאני בתחום פחות ''מכניס'' כספית)

אז מה שבסוף יצא שהוא ניגש אלי והתחיל לדבר איתי וממש ביקש את המספר שלי! אחרי זה עוד דברנו כמה שעות בסוף הוא הציע להקפיץ אותי לבית למרות שזה לא בדיוק הדרך שלו וכבר היה מאוחר. בזמן הזה הלב שלי דפק הוא צעיר ממני בהרבה שנים - כן פחות מעשור אבל זה עדין הרבה - ותהיתי אם יש סיכוי שמשו יזוז בקשר הזה. כמובן שישר שנפגשנו כבר ברגע הראשון דברנו על זה. הוא אמר שהוא מופתע לגילי.. -- מכאן התחיל סחוררת של התאהבות - ממש חזרתי לגיל 17 כל מה שאמרו לי בסרטים על ''אהבה'' קרה איתו - נפגשנו עוד כמה פעמים - התנקשנו והתחבקנו למרות ששנינו דתיים אז לא שכבנו. הוא גם ממש התלהב לפי איך שזה נראה. הוא שיתף אותי שאני נחשבת לקשר רציני שהייתי עבורו ולא היה לו ככה עם משהי אחרת אף פעם. הוא גם לא מכיר הרבה מאוד מושגים מינים אפילו להוריד חולצה הוא עושה מזה וואו - זה היה לי מביך - אבל זרמתי איתו.

המשכנו להתאהב דברנו מאוד פתוח על הגיל הפער הזה ועוד. הוצאנו גם דברים אישיים טיפה בקשר של שבועיים החוצה - ובסוף בסוף התנפץ לי בפנים האהבה המדימה הזאת --- הרגשתי שהוא כל הזמן עסוק בלימודים ואני מזמן סיימתי את הלימודים - הרגשתי שלמרות שהוא לומד ואני עובדת יש לו הרבה יותר כסף וזה מוריד לי את הבטחון כי הוא יותר צעיר. בסוף גם נכנס אפילו הקטע המיני דברים שרציתי לעשות והוא אמר לי ''לא עכשיו''.. - דברתי על זה איתו! - שלפמעים מרגיש לי שהוא ממש מתאמץ בשיבילי - כל מיני מחוות של אהבה מגניבות שהוא עשה בשיבלי - והתרגשתי מהם - אבל בסוף הוא זה שקובע מתי נפגש. והוא מחליט על התדירות של הקשר - ורציתי גם להיות מעורבת.

אז כן הייתה שיחה טובה בשיח ובטון שיתפתי אותו הבנו אחד את השני הוא פחות דיבר. אפילו רצה מרוב אהבה וכבוד אלי להתנצל. הוא גם טען לאורך הקשר הזה שהוא מפחד ''לבזבז'' לי זמן כי הוא צעיר ואני כל יום זה קריטי אם בסוף לא נתחתן והוא החליט ברגע שנפרד---

אני מרגישה קצת החמצה - לדעתכם יש לי סיבה טובה להרגיש ככה? אולי לא הפסדתי כלום? האהבה הזו אומרת משו או שסתם התלהבות? יש סיכוי וטעם להחזיר אותו? אם כן איך.?? זהו. עוד לא הספקתי באמת להתאושש מזה. גם לא נתתי ללב שלי זמן פחדתי שזה ישרוט אותי יותר.