הגובה לי הוא 1.45 ואני נראת ילדה, זה מוריד לי את הביטחון והרצון לתפקד, מה דעתכם?

היי אני בת 18 עוד מעט ואני בגובה 1.45, שזה מאוד נמוך. אני נראית ילדה ותמיד חושבים ככה. נמאס לי מזה. זה מעסיק אותי יותר מידי בחיים, מוריד לי את הרצון לתפקד, לצאת. נכון שיש הרבה מה להעריך בחיים ותחשבו מה שתחשבו, אבל אתם לא יודעים איך זה מרגיש.
הגעתי למצב שאני לא רוצה לבוא למקומות לבד של ביטוח לאומי, בנק, רופאים כדי שלא יגידו לי שאני צריכה הורים (זה לא קרה, אבל אני פוחדת מזה) הייתי מדריכה לילדים ותמיד חשבו שאני בגיל שלהם, בת 12 13 והתייחסו אליי כמוהם עד שהבינו שלא... אני תמיד צריכה להוכיח את הבגרות שלי אף על פי שאני מאוד בוגרת, רק בגלל שאני נמוכה ונראית ילדה, זה מבאס שאי אפשר פשוט ללכת וברור שאני לא בת 12. וגם הערות של אנשים של "איזה נמוכה את" רק מורידות לי, ובכלל למה להעיר? כאילו אני לא מודעת לזה. כאילו אני יכולה לשנות את זה, כאילו אני החלטתי את זה
אני פוחדת שלא יקבלו אותי לעבודות גם עכשיו וגם בהמשך החיים רק בגלל זה כי מי ירצה לעבוד עם ילדה או מישהי שלפחות נראית ילדה? כי אם אני נראית להם ילדה אולי אני גם מתנהגת ככה, ואיזה רושם לקוחות יקבלו ממני? הם ירצו לקבל שירות ממישהי קטנה כמוני? וגם מבחינת בן זוג, מי באמת ירצה אותי כשאני נראית ילדה קטנה?
גם מבחינת הצבא, אם יש לי רצון להיות לוחמת אני יכולה לשכוח מזה. מי יתן לי? או בתפקידי רפואה, כמו פרמדיקית, באמת מי היה נותן לי? אני גם לא חזקה פיזית. זה קשה שאני צריכה לוותר על דברים רק בגלל התחושה הזאת שהיא כן מתגלה כנכונה כי עובדה שיש אנשים שבטוחים שאני ילדה בת 12.
אין לי בעיה עם עקבים אבל אני אוהבת גם נעליים שטוחות. אני לא רוצה לחיות בהרגשה שאני תמיד חייבת לשים עקבים בשביל להרגיש טוב עם עצמי, לא רק שגם עם עקבים מאוד גבוהים נגיד 13 סמ אני עדיין אהיה נמוכה.
זה מוריד לי המון מהביטחון עצמי שגם הוא נמוך ממילא, מוריד לי את החשק לצאת, להסתובב עם חברות גבוהות שנראות נשים ואני לעומתן....
שאלתי פה בגלל הרצון לשתף באנונימיות, ואשמח גם לשמוע את דעתכם. תחסכו לי תגובות רעות
הייתי רוצה גם שאנשים יתחילו להבין שהיום אי אפשר לדעת. נכון שגובה נמוך מאפיין ילדים אבל דיי לשפוט על פי מראה ומכל הבחינות. הייתי רוצה שתתנו הזדמנות לאנשים, כמו שאתם רוצים שיתנו לכם ושיקבלו אתכם, הלוואי שזה לא היה אישיו בעיני אף אחד.