קשה לי רצח להיפרד מחברה שלי לא בגלל הפרידה עצמה אלה בגלל שאני לא יודע אם בא לי בכלל
אני וחברה שלי עוד שניה שנתיים ביחד כבר ועברנו כל כך הרבה, היא עזרה לי במלא דברים ואני גם, היינו הכתף התומכת אחד של השניה כשלא היה מי, פשוט תמיד היינו שם לא משנה מתי איך כמה ולמה. אנחנו הזוגיות הראשונה שלהו כולל הכל (נשיקה ראשונה סקס ראשון וכל זה...). אני אוהב אותה כל כך הרבה אבל יש כמה דברים שהייתי רוצה לשנות בה שמפריעים לי לראות איתה עתיד, חוץ מזה שהיא לחוצת חתונה כבר מגיל כזה, כאילו היא כל פעם מתחננת את העתיד שלנו וחתונה וזה....
בקיצור אני אוהב אותה כל כך אבל חוץ מלחוצת חתונה יש כמה תכונות אופי שונות לגמרי ממני ולא בקטע טוב, היא לא ראליסטית בכלל וטיפה אובססיבית. עכשיו אני כן רוצה לראות איתה עתיד בסופו של דבר אבל חוץ מכל זה, בא לי גם קצת לחיות, לראות עוד בנות לנסות דברים אחרים להיות קצת רווק לפני שאני מתחיל את החיים האמיתיים
ואני לא יודע אם זה סיבה מספקת להיפרד מבן אדם שכזה טוב לי איתו.
אני יודע שאם אני אשאר איתה גם אחרי הצבא וזה אז אני אתחרט אבל אני יודע שאם אני אפרד אני דם אתחרט.
עצות מה לעשות? אני ממש בראש של להפרד בזמן הצבא כמו כולם כי ככה יהיה לי הכי קל להסביר לה שאני רוצה להיפרד. וגם ככה יהיה הכי קל כי אני גם ככה בקושי יראה אותה
רק מהמחשבה של להיפרד ממנה אני מקבל בחילה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות